ראפע נ' אחים הובלות אבו ג'אנם בע"מ ואח'

1.מונחת לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים מיום 30.6.18 (ת"ק 6242-06-16, כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון), לפיו דחה בית המשפט את תביעת המבקש וחייבו בהוצאות משפט המשיבים (להלן – פסק-הדין).

2.בבית משפט קמא התבררה תביעתו הקטנה של המבקש נגד המשיבים בגין תאונת דרכים (להלן – התאונה), שאירעה בכביש פנימי בישוב אבו גוש ביום 13.11.15, בין רכב המבקש לרכב המשיב 2 (להלן – המשאית ו- נהג המשאית). המשיבה 3 מבטחת את המשאית ומשיבה 4 מבטחת את הנגרר של המשאית. המחלוקת שהתבררה בבית משפט קמא נוגעת לנסיבות קרות התאונה. לטענת המבקש, התאונה אירעה שעה שרכבו עמד חונה בצד הכביש והמשאית נסעה לאחור ופגעה ברכבו. לעומת זאת, המשיבים טענו כי התאונה אירעה שעה שהתובע ניסה לעקוף את המשאית ותוך כדי העקיפה, כשהבחין ברכב אחר שבא לכיוונו, חזר למסלול נסיעתו ופגע במשאית בחלקה האחורי.

3.בית משפט קמא, לאחר שעיין במכלול החומר הקיים בתיק, בכלל זה "תמונות של מקום התאונה", שמע את הצדדים ונתן דעתו לטענותיהם, הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, זאת לאחר שקבע כי "האחריות לגרם התאונה מוטלת על התובע ולא על נהג המשאית". בית המשפט מצא לקבל את גרסת נהג המשאית בנימוק כי גרסתו הגיונית וסבירה בנסיבות העניין ומאחר והיא נתמכה על ידי עדות של עד "ניטרלי" שבית המשפט נתן בה אימון. מנגד, בית המשפט דחה את גרסת המבקש באשר לנסיבות קרות התאונה ודחה את גרסת העד שהעיד מטעמו, לאחר שסבר כי העד לא היה עד לתאונה, אלא הגיע לזירת התאונה רק לאחר שזו התרחשה.

4.בבקשת רשות הערעור מלין המבקש על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא באשר לנסיבות קרות התאונה. המבקש מעלה פעם נוספת את שלל טענותיו באשר לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, הגם שאלה נבחנו ונדחו על ידי הערכאה הדיונית.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בחנתי את פסק הדין ונימוקי בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתגובה.

6. כידוע, בשל טיבו של ההליך בבית-המשפט לתביעות קטנות, לא בנקל תתקבלנה בקשות למתן רשות ערעור על פסק-דינו. לעניין זה נקבע כי "...העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו" (בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (3.4.2008) שאוזכר פעמים רבות; ראו: רת"ק (י-ם) 41785-12-11 דרויש נ' זיני (27.2.12); רת"ק (חי') 17411-04-12 זיו נ' א.מ. יורופ חלפים בע"מ (7.5.2012); לעניין טיבו של ההליך בבית-המשפט לתביעות קטנות כמשפיע על ההליך הערעורי ראו גם: רע"א 5773/05 גולטורס נופש ותיירות נ' לו פִסקה ה(1) (24.7.2005); רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שרותי רכב בע"מ נ' דהן פִסקה 8 (30.5.2011); רע"א 5710/11 לסרי נ' אוטו שי ראשון לציון בע"מ פִסקה 3 (10.5.2012); והשוו רע"א 5287/11 לוי נ' זייפרט (27.7.2011)). התערבות מעין זו שמורה בעיקרו של דבר למקרים חריגים ויוצאי דופן בעיקר מקום בו נפלה טעות משפטית גלויה על-פני הפסק.

במקרה דנן, בית-משפט קמא קבע על יסוד התשתית הראייתית שהועמדה לפניו והתרשמותו מבעלי-הדין והעדים מטעמם כי המשיבים אינם אחראים לתאונה. בקביעה זו לא נפל כל פגם ולא נמצא טעם להתערב בה ובמסקנות על-פיה.

7.ודוקו, הכלל הוא כי בית משפט של ערעור אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, אשר לו היכולת להתרשם מן העדים ולבחון את הראיות המובאות בפניו באופן בלתי אמצעי. הדברים נכונים במיוחד ומכוח קל וחומר, נוכח המדיניות המצמצמת בקשר להתערבות בפסקי דין הניתנים על-ידי בית משפט לתביעות קטנות, כאמור דלעיל. התערבות מעין זו שמורה בעיקרו של דבר למקרים בהם נראה כי בית המשפט התעלם מהראיות שהובאו לפניו; מצב דברים שלא התקיים בענייננו.

8.במקרה שלפניי, בית משפט קמא ביסס הכרעתו על יסוד מכלול הנתונים שהיו מונחים לפניו, ובכלל זה טענות הצדדים ועדויותיהם בדיון שהתקיים לפניו ביום 7.6.18. בית המשפט קבע על יסוד התשתית הראייתית שהועמדה לפניו והתרשמותו מבעלי-הדין והעדים מטעמם כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על המבקש בכך ש "..התאונה אירעה כאשר רכב התובע שהיה בנסיעה ניסה לעקוף את המשאית ומשחזר למסלולו, פגע בחלקו האחורי של המשאית". בקביעתו זו של בית משפט קמא לא נפל פגם המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. עיון בפסק הדין מעלה, אפוא, כי בית משפט קמא הוציא תחת ידו פסק דין בהיר, מנומק וממצה, המנתח כראוי את טענות הצדדים והשלכותיהן המשפטיות ולא נמצאה בפסק הדין טעות גלויה על פניה המקימה למבקש עילה לקבלת הבקשה. כלל טענות המשבש שהועלו בבית משפט קמא, שאף מובאות בשנית בבקשה לפניי, זכו להתייחסות בית משפט קמא ונדונו לגופן תוך דיון במכלול הטענות. מה עוד, טענות המבקש בבקשה אינן מעלות שאלות חדשות שלא נידונו בפסק הדין וזכו למענה ראוי.

9. בנסיבות אלו, מקום בו המחלוקת העובדתית בין הצדדים התבררה כדבעי בבית משפט קמא, אין מקום להתערב בפסק הדין ויש לדחות את הבקשה. בנסיבות העניין, גם לא מצאתי טעם משכנע להתערב בפסיקת סכום ההוצאות שאיננה חורגת משיעור ההוצאות בהליך זה.

10.סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אינני עושה צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקש.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.