רת"ק 18361-01-15 יחזקאל נ' בנק יהב

מבוא

1.בבקשה זו מבקש המבקש להשיג כנגד פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת קרן מרגולין פלדמן ביום 1.1.2015 בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה בת"ק 30058-02-14 (להלן: "פסק הדין").

2.פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב (להלן: "הבנק") לתשלום פיצויי נזיקין בגין הנזק שנגרם למבקש עקב רכישת מניות באמצעות הבנק. נטען כי במועד רכישת המניות לא מסר הבנק למבקש את כל המידע הרלוונטי וזה לא הוזהר מקיומה של אפשרות חוקית למכירה כפויה של מניות. המבקש טען בבית המשפט קמא כי לו היה בידיו כל המידע הרלוונטי לא היה רוכש המניות.

3.בית המשפט קמא דחה תביעת המבקש וקבע כי זה לא הוכיח תביעתו. בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי לרכישת המניות הספציפיות לא קדם מתן ייעוץ למבקש ואלו נרכשו על סמך הוראה טלפונית, שלא קדם לה ייעוץ.

בית המשפט קמא קבע כי בנסיבות העניין לא הוכח כי הופרה חובת הזהירות של הבנק הן בשל הנסיבות של רכישת המניות הן בשל זהות המבקש וידיעותיו בתחום והן משום שחובת הזהירות אינה כוללת מתן הסבר בדבר הוראות חוק ספציפיות רלוונטיות. נטען כי האפשרות של מכירה כפויה של מניות הינה אפשרות קיימת מכוח דין וכל אדם ובמיוחד התובע, לאור ידיעותיו ועיסוקיו, נחשב כיודע את הדין.

עוד קבע בית המשפט קמא כי המבקש לא הוכיח נזקיו ולא הוכח הקשר הסיבתי בין הנטען על ידי המבקש ונזקיו.

4.אציין כבר עתה כי בפסק הדין של בית המשפט קמא לא הוטל דופי אישי במבקש, נבחנו טענותיו ונדחו לאור המצב המשפטי הידוע לבית המשפט קמא. לפיכך לא היה מקום להעלות ואין צורך לדון בטענות הנוגעות לפועלו של המבקש, עברו והיותו אדם ללא דופי. עניין זה אינו שנוי כלל במחלוקת.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. לדעתי בבקשה זו בית משפט נדרש להתערב בפסיקתו של בית משפט לתביעות קטנות ומידת התערבותו בכגון דא על פי החקיקה והפסיקה הקיימים מוגבלת. אזכיר כי גם אם הייתה דעת בית משפט זה שונה מדעת בית המשפט קמא, ואין כך הדבר במקרה דנן, אין בכך די כדי לקבל את הבקשה. בית משפט זה אינו שם שיקול דעתו במקום שיקול דעת הערכאה המבררת ותפקידו הוא לבדוק האם נפלו טעויות בפסק הדין של בית המשפט קמא על פי קריטריונים שיפורטו להלן. רק אם התשובה לכך חיובית כולל התפקיד גם התערבות בהכרעת בית המשפט קמא.

6.ככלל אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת אלא בנסיבות מיוחדות. כך למשל כאשר מתגלה שגיאה בולטת בפסק דינו של בית משפט קמא. זה קורה למשל כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שקבע בית המשפט אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של הגיון ושכל ישר.

במקרה דנן מרבית טענות המבקש נוגעות לממצאים העובדתיים בפסק הדין אשר נקבעו, כפי שנאמר בפסק הדין, על סמך התרשמות מהעדויות שנשמעו בפני בית המשפט קמא תוך ניתוח והתייחסות לכל טענות הצדדים ומתן הסבר מנומק ונכון לסיבה לדחיית טענות המבקש על סמך המצב המשפטי הידוע לבית המשפט. משכך ולאחר שבדקתי העניין אני סבורה כי המקרה שבפניי אינו נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה או במסקנות משפטיות של הערכאה המבררת על סמך החומר שבפניה.