רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ נ' Barilla G. e R. Fratlli - S.p.A

בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.1.2018 בת"א 56893-10-17 שניתנה על-ידי כב' השופטת ל' ביבי 

1. עיצוב שנוי במחלוקת – השראה לגיטימית או חיקוי מטעה?

2. שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.1.2018 בת"א 56893-10-17 (השופטת ל' ביבי), בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשתה של המשיבה ברע"א 1065/18 והמבקשת ברע"א 1521/18 (להלן: ברילה) למתן צו מניעה זמני נגד המבקשות ברע"א 1065/18 והמשיבות ברע"א 1521/18 (להלן ביחד: רמי לוי), כמפורט להלן.

רקע 

3. ברילה, אחת החברות הגדולות בעולם לייצור ושיווק מוצרי פסטה, הגישה תביעה נגד רשת הקמעונאות רמי לוי, במסגרתה ביקשה להורות לה להימנע משיווק של מוצרי פסטה ורטבים לפסטה, הנמכרים תחת המותג הפרטי 'רמי לוי'. לטענת ברילה, אריזות הפסטה וצנצנות הרטבים של רמי לוי דומות מאד, עד כדי הטעיה, לאריזות מוצריה-שלה. דמיון זה, כך נטען, איננו מקרי, מטרתו לנצל את המוניטין שרכשה ברילה בישראל במשך השנים, ולהטעות את קהל הצרכנים, באופן העולה כדי גניבת עין והפרת סימן מסחר מוכר היטב. בד בבד הגישה ברילה בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה ביקשה להורות לרמי לוי לחדול לאלתר משיווק והפצה של המוצרים המטעים, עד להכרעה בתביעה העיקרית, לנוכח נזקים אדירים ובלתי-הפיכים שייגרמו לה אם תמשיך רמי לוי בשיווק מוצריה.

4. לשם נוחיות הדיון, להלן תמונות המוצרים מושא המחלוקת, כפי שהופיעו בהחלטת בית המשפט המחוזי:

 עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

5. ביום 31.1.2018 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת ברילה למתן סעד זמני. בראשית הכרעתו נדרש בית המשפט המחוזי לסיכוייה של התביעה להתקבל. בהתייחס לעוולת גניבת עין בחן בית המשפט המחוזי את התקיימותם של היסודות המצטברים הדרושים לשם הוכחתה: יסוד המוניטין ויסוד ההטעיה. אשר ליסוד המוניטין קבע בית המשפט המחוזי, כי ספק "אם קיימת מחלוקת ממשית באשר לכך שברילה הינה אמנם בין יצרניות הפסטה המוכרות בעולם ובישראל ועל כך יעידו הן הראיות בדבר היקפי הפרסום של ברילה והן נתוני מכירת מוצריה בישראל – כפי שנטענו על ידה ובשלב זה טרם נסתרו או הופרכו" (פסקה 7 להחלטה).

6. במסגרת בחינת יסוד ההטעיה נדרש בית המשפט המחוזי לשאלה האם קיים בענייננו חשש סביר להטעיה, בהתאם ליסודותיו של 'המבחן המשולש' שהתגבש בפסיקה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ושאר נסיבות העניין. בנדון דידן, קבע בית המשפט המחוזי, אין חולק כי מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות מתקיים, שכן מדובר במוצרים זהים המיועדים לאותו קהל צרכנים. כמו כן נקבע, כי מאחר שמדובר במוצרים זולים יחסית, אשר הזמן המוקדש לבחינתם ולבחירה בהם הריהו קצר, יש להקל בדרישת הדמיון, ולהסתפק בבחינת החוזי הכללי שלהם, להבדיל מבחינה דקדקנית ודווקנית של המרכיבים השונים. אשר למוצרי הפסטה קבע בית המשפט המחוזי, כי "החוזי הכולל של האריזות הינו דומה באופן שיש בו בכדי להקים חשש להטעיה" (פסקה 10 להחלטה). כך, שתי האריזות עשויות קרטון, צבען כחול בגוון משתנה, ובחזיתן חלון תצוגה שקוף. כמו כן ציין בית המשפט המחוזי, כי על אריזת הפסטה של רמי לוי מופיע עיגול אדום ובו מספר הפסטה, ו"בבחינה פחות מדוקדקת [...] ניתן לראות בו סימן חזותי המשלים את החסר בכך שסימלה המסחרי של ברילה [אליפסה בצבע אדום שבתוכה כיתוב שמה של ברילה באנגלית בצבע לבן – נ' ס'] אינו מופיע על האריזה" (שם). בהקשר זה הוסיף בית המשפט המחוזי, כי "עיגול זה אף יכול להטעות כך שמאן דהוא יסבור כי מדובר במוצר שמיוצר בשיתוף פעולה עם ברילה, לאור הסממנים החזותיים הכלליים הדומים" (שם). נקודת דמיון נוספת מצא בית המשפט המחוזי בשמו של מותג הפסטה מתוצרת רמי לוי – Olla – המופיע בחזית האריזה, וצלילו מזכיר במידה מסויימת את שמה של ברילה (Barilla). בית המשפט המחוזי התייחס לטענת רמי לוי, לפיה בין האריזות ישנם מספר הבדלים מהותיים, כמו גם לטענה כי ישנן חברות נוספות המשווקות את מוצרי הפסטה שלהן באריזות כחולות, אולם קבע כי "דווקא עיון בדוגמאות שהובאו מלמד על כך שניתן ליצור אריזות כחולות השונות מאריזותיה של ברילה באופן מובחן [...] רמי לוי לא עיצבה אריזתה באופן שיש בו כדי לאבחן באופן ממשי בין אריזתה לבין אריזת ברילה אלא יצרה אבחנות, ואולם האבחנות אשר יצרה הינן דקות, לא מספקות וניכר בהן שכל יעודן הינו ניסיון ליצור הגנה מפני טענה אפשרית בדבר הטעייה" (שם).

7. לעומת זאת, ביחס לצנצנות הרטבים של רמי לוי קבע בית המשפט המחוזי, כי אין בסיס ממשי לטענת ברילה על קיומו של דמיון מטעה. אמנם, בשני המקרים מדובר בצנצנות זכוכית בעלות מכסה כחול ואיורים דומים. ברם, צורת הצנצנות; גודלן; גוון הצבע הכחול; כמו גם גודל המדבקה ומיקומה על הצנצנת – שונים. אשר לדמיון המסוים בין המדבקות נקבע, כי "אך טבעי הוא שעל מדבקת רוטב לפסטה יופיעו איורים קטנים של עגבניות, פלפל חריף ובזיליקום" (פסקה 11 להחלטה), ואין בהם כדי ליצור דמיון מטעה. לכל האמור יש להוסיף את העובדה שלצנצנות, בניגוד למוצרי הפסטה, אין עיגול אדום המזכיר את הסימן המסחרי של ברילה.

8. לאחר מכן פנה בית המשפט המחוזי לבחון את סיכויי התביעה להתקבל על בסיס העילה של הפרת סימן מסחר מוכר היטב. לטענת ברילה, אריזת הפסטה הכחולה מתוצרתה זכתה ל'זהות מותגית ברורה' המוכרת בקרב קהל הצרכנים ברחבי העולם, ולפיכך מהווה סימן מסחר מוכר היטב. בית המשפט המחוזי קבע, כי ברילה לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש בשלב זה להוכיח לכאורה עילת תביעה זו: ראשית, ברילה הציגה אמנם ראיות מהן ניתן ללמוד כי מוצרי הפסטה שלה מזוהים עם קופסה כחולה ('blue box') ברחבי העולם, אולם לא הציגה פרסומים שיש בהם כדי ללמד על זיהוי, מיתוג או פרסום כאמור בישראל; שנית, גם בהנחה שהקופסה הכחולה של ברילה מהווה בישראל סימן מסחר מוכר היטב, הרי שזהו סימן מסחר בעל אופי מבחין נרכש. ההגנה על סימן מסחר מעין זה מוחלשת, ותינתן רק לנגזרות הדומות לו במיוחד. המבחן בהקשר זה זהה אמנם למבחן ההטעיה הננקט ביחס לעוולת גניבת עין ('המבחן המשולש'), אולם לנוכח ההגנה המוחלשת, ישומו של המבחן נעשה בדווקנות. בענייננו, כך נקבע, די בנקודות השוני שבין האריזות על מנת לדחות את הטענה להפרת סימן מסחר מוכר היטב.