רשפים דלתות פלדה ומיגון ר.ס. בע"מ נ' בע"מ

החלטה

המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת בגין אי תשלום מלוא תמורתו של שירות אספקת דלתות ומשקופים שניתן מצידה.

המבקשת טוענת כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית ומבקשת העברת התובענה לבית המשפט המוסמך, אשר לשיטתה הינו בית משפט השלום בחיפה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל בקשה זו וכמבואר להלן:

1.סעיף 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובע חובתו של התובע לכלול בכתב תביעתו, בין השאר, את: "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה".

 בסעיף 9 לכתב התביעה טוענת המשיבה כי סמכותו של בית משפט זה נתונה לאור"סכום התביעה ומהותה ולאור מקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד לקיום ההתחייבות".

2.בבקשתה טוענת המבקשת כי ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 23.3.10 בכפר נטר. מקום מושבה של המבקשת - בחיפה. העבודות נשוא ההסכם נעדו לביצוע ביקנעם ובמצב דברים זה אין בנמצא כל זיקה לבית משפט זה. הבקשה נתמכת בתצהירו של מנהל הפרוייקט ונספח לו ההסכם הנ"ל.

3.המשיבה מאידך, הגישה תגובה הנושאת טענות עובדתיות שאינן נתמכות בתצהיר. זו נסמכת על החלופה נשוא סעיף 3(א)(3) לתקנות, שעניינה "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". מקום זה על רקע הוראת סעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 הקובע כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה", הינו לשיטתה ולמעשה – במקום מושבה של המשיבה באשקלון.

עוד מוסיפה המשיבה כי ההסכם הנ"ל אינו נושא התייחסות מפורשת למקום ביצוע התשלומים ובפועל שילמה המבקשת עד כה את התמורה באמצעות שיקים שהועברו למשרדי המשיבה או בהעברה בנקאית לסניף הבנק שלה באשקלון.

מכל מקום, כפר נטר, בו נחתם לכאורה ההסכם, אינו נתון במחוז השיפוט של חיפה.

4.בתשובתה טוענת המבקשת כי תחולתו של סעיף 44(א) לחוק החוזים הנ"ל הינה אך מקום שלא הוסכם אחרת בין הצדדים בעוד בעניננו ההסכם שנחתם כאמור קובע בסעיף 16 כי תשלומים יבוצעו ע"י המבקשת כנגד חשבונית מס של קבלן המשנה. חשבונית מס בפועל נמסרה בחיפה ועל כך אין חולק ומכאן שסמכות נתונה למחוז חיפה.

5.כאמור, הנטל על המשיבה להמחיש סמכותו של בית המשפט הנבחר ע"פ אחת החלופות המנויות בסעיף 3(א) לתקנות. נטל זה יכול ויורם אם ע"י פריסת תשתית עובדתית רלבנטית בתצהיר, דבר שלא נעשה, ואם ע"י היתלות בנתונים עובדתיים רלבנטיים אובייקטיביים ובלתי שנויים במחלוקת

הניכרים מכתבי הטענות על נספחיהם כדוגמת מקום מושבה של הנתבעת, מקום מסירת הנכס כנחזה מתעודת משלוח, סעיף הסכמי המורה על מקום ביצוע התשלומים וכד'..

6.בענייננו כאמור, תצהיר מטעם המשיבה אין ולא ניתן לומר כי עיון בכתבי הטענות על נספחיהם יש בו כדי לחלץ נתון אובייקטיבי המלמד על סמכותו של מחוז שיפוט זה.

אדרבא, בכתב התביעה מציינת המשיבה כי מקום מושבה של המבקשת הינו וכטענתה של זו – בחיפה. נספחי התביעה מצביעים על הפניית מסמכים כתעודות משלוח והצעות מחיר לאתר העבודה ביקנעם וההתכתבות בין הצדדים (נספחים ד, ה) מלמדת כי שירותיה של המשיבה ניתנו באתר בנייתו של קניון ע"י המבקשת ביקנעם.

הזיקה למחוז שיפוט זה אינה ניכרת כלל ונראה על פניו כי הבחירה בו נעוצה בנוחותה של המשיבה נוכח מקום מושבה, אלא שלכך אין מקום, כל עוד אין המשיבה מצליחה לבסס טענתה לסמכותו של מחוז שיפוט זה ע"פ התקנות וכך הוא המצב בענייננו.

ההיתלות בסעיף 44(א) לחוק החוזים הנ"ל אין בה כדי לסייע וזאת משסעיף זה חל על פי לשונו אך עת לא הוסכם על מקום קיומו של החיוב, כשאף בענין עובדתי זה נחוץ היה כי יינתן תצהיר.

7.אשר על כן, מורה אני על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום במחוז חיפה, ע"פ מקום מושבה של המבקשת. בהתאם לנוהל הנוהג עתה, תועבר ההחלטה לעיון נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה לשם מתן הוראותיו לענין בית המשפט במחוזו בו תידון התובענה.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ג, 27 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.