רשלנות בביצוע בדיקת רכב – לא התגלתה תקלה בראש מנוע

רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים

1. התובע ערך אצל הנתבעת בדיקה מיום 31/12/12 לרכב משומש שביקש לרכוש.

    

2. לטענתו, הנתבעת התרשלה בבדיקה או במידע שמסרה לתובע בדו"ח הבדיקה (נספח א' לכתב התביעה) ובשיחת הסיכום עם הבוחן, בכך שלא ציינה קיומה של תקלה בראש המנוע. התובע רכש את הרכב על סמך דו"ח הבדיקה. התקלה בראש המנוע התגלתה לו כבר למחרת הבדיקה, ביום 1/1/13. התובע פנה לנתבעת ולבקשתו של מר פאר מטעם הנתבעת, אף המציא את הרכב לבדיקתו. הרכב שהה אצל הנתבעת בימים 3/1/13-6/1/13 ואולם כשחזר התובע לקחתו הודיע לו מר פאר כי הנתבעת אינה מוכנה לטפל בו. מכאן התביעה.

    

3. התביעה היא על סך של 36,940 ₪ כדלקמן: השבת עלויות תיקון ראש המנוע (10,187 ₪) ותיקונים נוספים שלא התגלו בבדיקה (4,488 ₪), החזר הוצאות גרירת הרכב ונסיעות במונית (1,500 ₪), השבת עלות הבדיקה (765 ₪) ופיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה (20,000 ₪).

    

4. הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענתה, מדובר ברכב משומש שגמא 323,000 ק"מ ומתוך עיון בדו"ח הבדיקה עולה כי 10 מערכות מתוך 13 נמצאו לא תקינות. למעט מערכות פליטה, מחוונים וצמיגים, בכל שאר המערכות נמצאו תקלות. לתובע נמסר כל המידע הנחוץ וביחס למנוע, בפרט. בנוסף, מצוין בהערות כי על משמעות הליקויים חומרתם והערכת מחירי התיקון יש לפנות למוסך מורשה או לשמאי רכב לפי העניין. עוד סבורה הנתבעת כי העובדה שהתובע לא תבע את המוכר ולא ביקש לבטל את העסקה וכד' מעלה תמיהה ומלמדת כי ידע היטב מה מצבו של הרכב וקנה אותו לאחר הפחתת סכום משמעותי מהמחיר בשל מצבו כפי שבא לידי ביטוי בבדיקה. לטענת הנתבעת, בדקה את הרכב ומצאה כי התקלה אינה באחריותה וכי הפרטים שנרשמו בדו"ח הבדיקה הם מספיקים ונכונים. מסיבה זו, נמנעה מלטפל ברכב.

    

   הראיות

5. ההוכחות בתיק התקיימו ביום 29/6/14 (עדי התובע) וביום 30/6/14 (עדי הנתבעת וסיכומים).