רשות מקרקעי ישראל נ' פלונית

חלק ראשון – פתח דבר וכן תמצית ותוכן ענייניו

1. פתח דבר
   • על פסק הדין, על בקשת רשות להגן שהתקבלה ועל פסק דין חלקי שניתן

עניינו של פסק דין זה הוא תביעה לתשלום דמי חכירה שהוגשה בהתאם לחוזה חכירה עליו חתמה הנתבעת.

התביעה הוגשה במקור בסדר דין מקוצר והתובעת עתרה לקבלת הסך של 174,328 ₪. ביום 4/4/17 ניתנה החלטה המתירה לנתבעת לקבל רשות להגן למעט ביחס לסכומים מסוימים אשר בהם הודתה. עוד בעקבות אותה החלטה ניתן ביום 7/4/17 פסק דין חלקי המחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 11,994  ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין החלקי ועד למועד התשלום בפועל.

• על הליך קודם בין הצדדים

אין זו הפעם הראשונה בה הוגשה תביעה כנגד הנתבעת בגין אי תשלום דמי חכירה. הליך קודם נוהל בין הצדדים במסגרת ת"א 51417/05 אשר הוגש בשנת 2005 וניתן בו פסק דין חלקי ביום 18/10/2006.

ההליך הקודם התייחס, כנטען, לחובות בגין השנים 1998 – 2004 ובו נדרשה הנתבעת לשלם הסך של 47,383 ₪. בסופו של יום חויבה הנתבעת בתשלום סך של 7,710.75 ₪ במסגרת פסק דין חלקי ולאחר מכן נמחקה התביעה.

למען הסר ספק - ההליך הנוכחי מתייחס לשנות חיוב אחרות והתביעה בו היא בגין השנים 2008 – 2014.

• הנתבעת, בת כ–90 במועד הגשת התביעה הלכה לעולמה בשלב סיכומי הטענות

כפי שפורט כבר בבקשת הרשות להגן, גילה של הנתבעת בעת הגשת התביעה היה 90 שנים והיא הייתה נכה סיעודית המרותקת למיטתה. התצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן היה של בנה והוא גם העיד בהליך. בעת הגשת סיכומי הנתבעת נמסר כי למרבה הצער הנתבעת נפטרה בסמוך להגשתם.

• העדים בהליך
  • במסגרת ההליך העידו ארבעה עדים: