החלטה
בפני בקשתו של המבקש כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמו, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0192124119, בגין חוב אגרת טלוויזיה נטען בסך כולל של 3,707 ₪.
בבקשה להארכת המועד טען המבקש כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל עד ליום 30/5/2012, ולא קיבל לפני כן האזהרה לידיו.
כאן המקום לציין כי בסע' 8 לתצהיר הבקשה (כפי שנסרק לתיק בית המשפט), קיים תיקון, בכתב יד, על גבי התאריך 30/5/2012, ולכאורה נרשם התאריך 20/4/2012 על ידי מאן דהוא.
ההתנגדות עצמה הוגשה ביום 14/6/2012.
בחקירתו לא נחקר המבקש אודות מועד קבלת האזהרה לידיו, או בדבר מועד הגעת כתב התביעה ונספחיו לידיו, כי אם לגופו של עניין והשיב כי היה בידו מכשיר טלוויזיה בשנת 2003 והעבירו לידי מועדון הגששים של צה"ל באזור הר חריף.
ב"כ המשיבה טענה בסיכומיה כי מהתכתבויות הצדדים עולה כי המבקש ידע על תיק ההוצאה לפועל עוד קודם למועד לו הוא טוען, אך לאחר מכן אישרה כי העברת החומר נעשתה על ידי משרד ב"כ המשיבה רק ביום 29/5/2012.
יש לציין כי ב"כ המשיבה לא הציגה בפני המבקש, בעת חקירתו, את אישור המסירה של האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, ולא העידה עד מטעמה בנוגע למסירה זו.
כידוע, אין די בידיעה כללית אודות "דבר קיומו" של הליך הוצאה לפועל כתחליף להמצאה בפועל של האזהרה.
כב' השופט י' טירקל ברע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671 (2001) קבע כי:
"סבורני כי לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש הוא תנאי מוקדם לקיום ההליכים, או לתחילת מנינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה, כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או סכום השטרות, בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה ענין של מה בכך". (ההדגשה שלי – י.ב.).
בענייננו, המועד המוקדם ביותר שהוכח בפני בהליך זה, הנוגע לקבלת כתב התביעה לידי המבקש, הינו יום 29/5/2012, עת העביר משרד ב"כ המשיבה את המסמכים לידיו ב"כ המבקש.
לפיכך, יש להתייחס להתנגדות כהתנגדות אשר הוגשה במועד.
לעניין טעמי ההתנגדות עצמם, הרי שהמבקש אמנם הודה באחזקתו של מקלט טלוויזיה בשנת 2003, אך טען כי העבירו לידי מועדון הגששים בבסיס צה"ל עוד בשנת 2004.
לפיכך, עומדת למבקש הגנה, ולו בדוחק, שכן גם אם תאמר שעילת התביעה נשענת על אותה העברה שלא דווחה למנהל, כנדרש על פי תקנות אגרת רשות השידור, הרי שקיים ספק בנוגע להתיישנותה של העילה, עת הוגשה התביעה בשנת 2012. עוד יש לציין כי על פי תקנה 3(א) לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), התשל"ד-1974 זכאים מועדוני צה"ל להנחה של 50% מתשלום האגרה, ולפיכך, התכלית החקיקתית של חובת הדיווח כאמצעי למניעת חסרון כיס של הרשות אינה מתגבשת במלוא עוצמתה בנסיבות המיוחדות של ענייננו.
לפיכך, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.
התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.
רוצה לומר – על בעלי הדין לפעול לצירופם של המסמכים הבאים, התובע/ת בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו והנתבע/ת 30 ימים נוספים לאחר מכן:
(א) תצהיר (לתביעה בלבד) בעל דין ערוך לפי טופס 17 א' לאימות העובדות בכתבי הטענות;
(ב) חוות דעת של מומחים מקצועיים – אם ישנן;