רשות הרישוי נ' רונן בראשי- החלטת רשות הרישוי לפסול נהגים

מבוא בקליפת אגוז -  יוזמה ברוכה וביצוע לקוי

 1.        דבר טוב הגה ליבה של רשות הרישוי, לנסות להוריד נהגים מסוכנים מן הכביש על ידי פסילת רישיונם.   אלא שלצערנו הדרך בה הלכה הרשות איננה תקינה (בלשון המעטה).  זאת משום ש:

-                      לא ברור קיומו של בסיס משפטי על פי החוק בנוסחו הנוכחי משום שהחוק מעורפל מדי ורב משמעי.

-                      גם בהנחה שיש לכך בסיס משפטי, לא ברור האם פרשנות הרשות אכן נכונה ומתאימה לחוק.

-                      גם בהנחה שקיימת אפשרות משפטית לפעול בדרך זו, הרי שהביצוע בפועל איננו צודק ומתאים.

-                      ואחרי כל אלו, הביצוע המהיר והחפוז ("המחטף") ללא הזהרת הנהגים והציבור איננו הוגן ואיננו חוקתי.

2.         ונעיר שאת כל אלה היינו מוכנים לשקול לקבל לו אכן הייתה ראיה כי פסילת הרישיונות כפי שבוצעה אכן נלחמת בקטל בדרכים, אך גם לכך אין ראייה.  אשר על כן אין מנוס מלבטל את הפסילה ולקרוא למחוקק להסדיר את העניין כיאות אם רצונו בכך. 

3.         נציין רק כי אין זו רק דעת מותב זה.  בב"ש 559/08 של בית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופטת אריאלי) שניתן ביום 12.2.2008 הוחלט גם על ביטול הפסילה ודברי פה הם בהמשך ובנוסף לדבריה - עימם אני מסכים.

ההליך שלפנינו

4.         בהתאם לסעיף 56 לפקודת התעבורה פסלה רשות הרישוי של משרד התחבורה (להלן:"הרשות", או "משרד התחבורה" או "רשות הרישוי") את רישיונם של מספר רב של נהגים. על פי סעיף 57 לפקודה צריכה רשות הרישוי לפנות לבית המשפט לתעבורה לאישור הפסילה תוך חודש ימים.  על פי אותו סעיף ממש יכול גם הנהג הנפסל לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את הפסילה.

5.         במקרה שלפנינו, פסלה רשות הרישוי את רישיונו של מר רונן בראשי (להלן: "הנהג" או "המשיב") לתקופה של שלוש שנים, והגישה בקשה לבית המשפט (ב"ש 232/08) לאשר פסילה זו.  במקביל הגיש המשיב בקשה לבטל את הפסילה (ב"ש 259/08) ושתי הבקשות אוחדו.  הצדדים טענו לפני ביום 5.2.2008.

6.         יחד עם מקרה זה, היו לפני עוד כעשר בקשות (ובחלקן בקשות הדדיות) נוספות, וההתייחסות בהחלטתי היא גם למקרה שלפני וגם למקרה העקרוני.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

7.         לצורך כך ננתח בראש ובראשונה את ההיסטוריה החקיקתית של ס' 56 לפקודת התעבורה עליו הסתמכה הרשות, ואח"כ נראה איך ואיזה שימוש עשתה בו הרשות והאם ניתן לעשות בו שימוש שכזה.

ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 56 לפקודה

8.         מקורה של פקודת התעבורה בגרסתה הנוכחית היא בפקודת התעבורה המנדטורית משנת 1929. פקודה זו עברה שינויים רבים עד שנת 1961 שאז עודכנה הפקודה, הותאמה לצרכי מדינת ישראל, והפכה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961.

9.         ההתייחסות הראשונה לפסילת רישיון נהיגה על ידי רשות הרישוי נקבעה בשנת 1953. שם נקבע בסעיף 21ג' שכותרתו היא "שלילת רשיון על ידי רשות מוסמכת":

(1)   בסעיף זה "הרשות המוסמכת" פירושו - המפקח על התעבורה או מי שנתמנה על ידיו לכהן בתפקיד של רשות למתן רשיונות בתחומי מחוז, נפה או אזור עיריה.

(2)   הרשות המוסמכת רשאית, בהחלטה מנומקת , לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאי שייקבע בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי (ההדגשה שלנו א.ט)

(3)   הרשות המוסמכת רשאית בהחלטה מנומקת להתנות תנאים ברשיון הנהיגה, אפ היא סבורה שיש צורף בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרישיון."

כאשר בוחנים את הצעת החוק ודברי ההסבר מוצאים כי הנוסח שהוצע והוסבר:

"הרשות למתן רשיונות רשאית לבטל רשיון נהיגה, או להפסיק תקפו לתקופה מסויימת או עד מילוי תנאי שתקבע, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו מסוגל או אינו ראוי לנהוג מטעמים שבכושר מקצועי או שבנהיגה מקצועית." (ההדגשה שלנו א.ט)