רשות הטבע והגנים ירושלים נ' אטייק ואח'

הכרעת דין

רקע

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר מייחס להם את העבירות הבאות:

ציד חיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 2 ו- 14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן: "החוק").

ציד ללא רישיון ציד בניגוד לסעיפים 2 ו- 14 (ב) לחוק.

ציד ברשת בניגוד לסעיף 5(6) ו- 14(א) לחוק.

החזקת חיית בר מוגנת, בניגוד לסעיפים 8(א)(3) ו- 14(א) לחוק.

לפי המתואר בכתב האישום ביום 25.7.09 סמוך לשעה 8:00 בשטחים החקלאיים הסמוכים למזכרת בתיה, עסקו הנאשמים בציד חוחיות וציפורים נוספות באמצעות שתי רשתות ובאמצעות חוחית, אשר נקשרה בין שתי הרשתות כפיתיון. נאשם 1 שיחרר מתוך כלוב שנמצא ברכבם של הנאשמים 10 ציפורים, ובכללן חוחיות, אותן צד יחד עם נאשם 2. בסמוך לרשתות נמצא כלוב נוסף ובתוכו חוחית, אשר ניצודה על-ידי הנאשמים כאמור. חוחית הינה חיית בר מוגנת, ולנאשמים לא היו רישיונות ציד או היתר למעשיהם.

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום. במסגרת התשובה לאישום טענו הנאשמים כי נסעו להביא את בתו של נאשם 2 מאשדוד, הם תעו בדרכם, הגיעו לתחנת דלק, לנאשם 2 כאבה בטנו, והם נכנסו לשביל עפר, כדי שהנאשם 2 יעשה את צרכיו, ואז הגיע הפקח וטען כי ביצעו עבירה (עמ' 1 לפרו').

העדויות והראיות

מטעם המאשימה העיד מר רוני קינג, וטרינר ברשות הטבע והגנים (להלן: "קינג"). לדבריו, הוא קיבל קריאה בדבר ציד חוחיות, והגיע עם אופניו למקום כשאינו לובש מדים. הוא ראה את שני הנאשמים יושבים, ראה לצדם צידנית ואת רכבם מסוג מאסדה. כשהתקרב הבחין בנאשם 1 מוזג מים מתוך קנקן וראה במקום רשתות. הוא צילם את הדברים, והזדהה בפני הנאשמים באמצעות תעודה. תחילה הנאשמים סירבו להזדהות. לדבריו, בתמונה שצילם רואים חוחית שקשורה לקרקע, וכי זו שיטת לכידה מקובלת (עמ' 3). לדבריו, שיטת הלכידה הינה שהחוחית הקשורה, לצד המים בגומה והזירעונים המפוזרים, מפתים חוחיות אחרות להתקרב, ובאמצעות משיכה מרחוק ניתן לסגור את הרשת באמצעות חלק שהיה מונח על הקרקע במקום שבו ישבו הנאשמים (עמ' 3, ש' 27 – עמ' 4, ש' 2). קינג מסר כי ביקש מהנאשמים לא לשחרר את הציפור, אך הנאשם 1 התעלם ממנו ושחרר את הציפור שהייתה קשורה ליד הרשת (עמ' 4, ש' 4-5). עוד הסביר קינג כי נאשם 1 נעמד בסמוך לרכב והסתיר את מספר הרישוי של הרכב, בכדי שלא יוכל לצלם (עמ' 4, ש' 9-10). עוד הוסיף כי הנאשם 1 ניגש לרכב ושחרר מתא המטען כ-10 ציפורים שהוחזקו בתוך כלוב שהיה בתא המטען. חלק מן הציפורים היו חוחיות (עמ' 4, ש' 11-12). לדבריו, בכלוב נוסף שהיה ליד הרשת הייתה עוד ציפור מסוג חוחית, ואף אותה שחרר הנאשם 1 בניגוד להנחיותיו (עמ' 4, ש' 16). בהמשך לכך, התקשר קינג וביקש תגבורת. לדבריו, האירוע כולו אירע מאות מטרים מהכביש, באזור שבין צומת ביל"ו לצומת חולדה (עמ' 4, ש' 24-25).

עוד העיד מטעם המאשימה מר עודד שני, פקח רשות הטבע והגנים (להלן: "שני"). מר שני העיד כי בשעות הבוקר קיבל תלונה מאחד החקלאים באזור על ציד ציפורים. הוא ביקש מקינג שמתגורר במזכרת בתיה הסמוכה למקום להגיע ולבדוק את הנושא (עמ' 6, ש' 1-3). כעבור כשעה עד שעה וחצי התקשר אליו קינג, ומסר לו שזיהה אנשים שצדים חוחיות באמצעות רשתות, ומתנהגים באגרסיביות. קינג ביקש ממנו להגיע ולסייע לו (עמ' 6, ש' 6-7). שני הגיע למקום, וראה במקום את רכב המאסדה של הנאשמים, רשת האופיינית ללכידת חוחיות, מים וזירעונים שנועדו למשוך ציפורים. במקום היו הנאשמים אשר לא שיתפו פעולה, שני ביקש את הסכמתם לחפש ברכב בהתאם לסמכויותיו, אך הנאשמים סירבו. הוא התקשר למשטרת רחובות כדי להזמין סיוע וכן לפקח נוסף. לאחר מכן, הסכימו החשודים לשתף פעולה, והוא חקר אותם באזהרה. עוד קודם לכן הבחין בחשודים מוציאים שני כלובים מתוך תא המטען של הרכב, ושאלו בהיתממות למי שייכים הכלובים (עמ' 7, ש' 15).

הוגשה הודעת נאשם 1 (ת/4) אשר מסר כי ביקש מחברו לנסוע לאשדוד לקנות ציפורים מסוג כנריות, משום שהוא מגדל כנריות בביתו בדימונה ויש לו בית גידול. לחבר כאבה הבטן והם נכנסו למקום, ופתאום הגיע הפקח וטען שהם צדים חוחיות. לדבריו, שני הכלובים שהחזיק ברכב היו במטרה להביא כנריות.

כמו-כן, הוגשה הודעת נאשם 2 (ת/5). נאשם 2 טען בחקירתו כי הגיע למקום לעשות את צרכיו לאחר שהיו בדרך מדימונה לאשדוד, וחש בכאב בטן.

נאשם 1 העיד בבית-המשפט ומסר כי נאשם 2 ביקש ממנו לנסוע ולהביא את בתו מבית אחותו באשדוד לדימונה, שם הם מתגוררים. לדבריו, הם תעו בדרך והגיעו לרחובות (עמ' 7, ש' 21-22). הם ראו תחנת דלק, לנאשם 2 כאבה הבטן, הם ראו שביל, ולכן נכנסו כדי שנאשם 2 יעשה את צרכיו (עמ' 7, ש' 22-23). או אז הגיע קינג רכוב על אופניו, הזדהה כפקח, והחל לצלם, ואז הזעיק את שני. לדבריו, הם סירבו לאפשר לפקחים לחפש ברכב (עמ' 7, ש' 27-29). הרכב שייך לנאשם 2, והדברים שהיו ברכב שייכים לנאשם 1 שהשאיל אותם לנאשם 2, ונאשם 2 היה אמור להחזיר לו לאחר חזרתם לדימונה (עמ' 7, ש' 30). נאשם 1 הכחיש שהיה כלוב ברכב: "אין כלובים באוטו, אולי כלוב לא יודע, לא היה כלובים באוטו" (עמ' 7, ש' 32). נאשם 1 הכחיש שעפו ציפורים, ולדבריו כלל אינו קשור לדברים הללו (עמ' 8,ש' 3). כאשר נשאל מדוע מסר בחקירתו שהיה בדרכו לאשדוד לרכוש כנריות, הכחיש שאמר את הדברים, וטען כי הפקח רשם את הדברים על דעת עצמו (עמ' 8,ש' 17).

נאשם 2 העיד אף הוא בבית-המשפט והסביר כי הם היו בדרכם מבתיהם בדימונה, לאסוף את בתו שהייתה באשדוד, והם תעו בדרכם ומצאו את עצמם בסמוך למזכרת בתיה. או אז הם נכנסו לאזור צדדי כדי שיעשה את צרכיו, ואז הפקח הגיע.

דיון והכרעה

בפתח הדברים אציין, כי אני מקבל את עדויותיהם של הפקחים כמהימנות, ואין ביכולתי לקבל את עדויות הנאשמים כמהימנות, וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, מר קינג עשה רושם מהימן ורציני, וניכר כי הוא זכר את האירוע. כך גם עדותו של שני עשתה רושם מהימן ורציני.

שנית, חיזוק לעדותם של עדי התביעה קיים בתמונות שצולמו על-ידי קינג (ת/1-ת/2). בתמונות ניתן להבחין היטב בפרטים שאותם תיאר קינג בעדותו, לרבות הציפור הקשורה בסמוך לרשת ובסמוך לנאשם 1, הכלוב שבו מוחזקת חוחית בסמוך לרשת, וכן כלוב ברכבם של הנאשמים, כאשר אחד הנאשמים נשען על הרכב בסמוך לכלוב. עוד ניתן להבחין ברשתות הפרוסות משני צידי פיתיון המים והזירעונים ואת חבל הסגירה הנמשך לכיוון מקום ישיבת הנאשמים. בתמונות ניתן אף להבחין בגומת המים בין הרשתות שנועדה לפיתיון. תמונות אלה עולות בקנה אחד עם עדותו של קינג, ומחזקות אותה.