רשות הדואר לא תפצה בגין נזקים עקיפים שנגרמו עקב אבדן דבר דואר שנשלח לחו"ל

1.         תובענה נגד רשות הדואר בטענה לנזק עקב אבדן דבר דואר שנשלח לחו"ל.

הטענות :

2.         לפי המתואר בתביעה ובנספחיה, שלחו התובעים ביום 25.3.08 באמצעות הנתבעת, בדואר רשום, לסנט פטרסבוג (תכונה להלן: גם "מחוז היעד") אישורים על "הימצאות בחיים" לשם קבלת גמלה. מדובר במשלוח בדואר רשום שאינו דואר חבילות בשירות הבינלאומי. ביום 25.5.08 התברר שהנמען לא קיבל את האישורים. התובעים עתרו לפיצויים כי לטענתם עקב אי קבלת האישורים בדואר נאלצו לטוס לרוסיה ונגרם להם נזק של 9,768 ש"ח. כמפורט במכתב מיום 15.7.08 (להלן: "המכתב") שהוא נספח לתביעה לטענתם נגרמה גם עוגמת נפש בסך של 7,500 ש"ח.

3.         בכתב ההגנה של חב' דואר ישראל בע"מ, אין כפירה בכך שדבר דואר רשום נשלח כטענת התובעים ביום 25.3.08 נטען, שאבד, וכי לא נמצא גם לאחר חקירה שבוצעה בעקבות מילוי  הטופס לבירור גורל דבר הדואר. הנתבעת טוענת שהציעה לתובעים את מלוא הפיצוי ועד תקרת הפיצוי לתכולה לפי חוק הדואר. ההסבר לשיעור הפיצוי נעוץ לגרסת הנתבעת בהיותה חברה ממשלתית שבאה בנעלי רשות הדואר, שאחריותה לדבר דואר הנשלח אל מחוץ לישראל כפופה לדין שלפיו שלמה את הפיצוי המקסימאלי. וביתר פירוט לטענתה היא כפופה להודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר לדבר דואר וחבילה בשירות הבינלאומי ולפיה ישולם סכום פיצויים בעד נזק ישיר שנגרם לדבר דואר, ועד לסכום הפיצוי המקסימאלי  שיכול להיות הסכום שנקוב בסעיף 17(א) להודעה, או הסכום  שבתקנות הדואר (היקף האחריות לדבר דואר פנים) התשס"ז - 2006 לפי הגבוה בינם. הנתבעת טענה בין היתר גם כי סכום התביעה במכתב ,הוא מופרז ומתייחס לנזקים עקיפים ובלתי מוכחים. לטענתה חל בהקשר זה סעיף 77 לחוק רשות הדואר.

השאלה הטעונה הכרעה :

4.         השאלה הבסיסית הטעונה הכרעה היא האם התובע זכאי לפיצויים, בהיקף הנטען על ידו.

            בעניין שלפני קיימת אין מחלוקת לגבי הזכאות לפיצוי לנזק ישיר, אלא לגבי היקף הפיצוי לגביו. וקיימת מחלוקת נוספת לגבי עצם הזכאות לפיצוי לנזק עקיף ולגבי סכום הפיצוי שמגיע לגביו.

5.         במחלוקת הזאת יש להכריע בשים לב למצוותו  של דין מיוחד המתייחס למעמד הנתבעת, להיקף אחריותה למשלוח דבר דואר אל מחוץ לישראל, ולהיקף הפיצוי במקום בו קיימת אחריות.

הראיות :

6.         בדיון נשמעו נציג הנתבעת והתובע  בנוסף לראיות בכתב שצורפו לכתבי הטענות.

7.         מעדות התובע אציין כי  הדואר כלל לא הגיע לתעודתו.זאת לאור בירורים שערך בעצמו למחוז היעד. הוא אף העלה בדיון טענה שלפיה הדואר כלל לא נשלח. לגישתו לו נשלח דבר הדוארהוא היה צריך להגיע לתעודתו. זאת בדיוק כפי שדבר דואר שנשלח אליו מסנטפטסבורג אכן הגיע אליו וכעבור שמונה ימים. דבר הדואר הזה סומן כת/1.

8.         מעדות נציג הנתבעת אציין כי לדבריו, דבר הדואר אכן נשלח, הוא הציג בהקשר זה מסמך שסומן כנ/1. הואיל ושלחו דואר שלא הגיע לתעודתו אף בוצעה חקירה אודותיו כמסומן במסמך שצורף נ/2.  נציג הנתבעת העיד כי שולם הסכום המקסימאלי שהם רשאים לשלם ולפיכך אינם יכולים לשוחח כעת לפשרה. לראיה הציג את העתק ההמחאה שסומן כנ/3. התובעים אישרו שהמחאה אכן הגיעה לידיהם.

דיון והכרעה :

9.         עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים  התרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני,  הגעתי למסקנה כי אכן אבד דואר רשום ששוכנעתי שנשלח גם אם לא הגיע לתעודתו. וכי נמסרה לאחר שאבד  המחאה עם הסכום המקסימאלי לתשלום.

10.        ברם, לפי מצוות המחוקק דין התביעה להדחות אף אם ההמחאה אינה מבטאת את כל נזקיו של התובע. זאת הואיל ולאור מעמדה המיוחד של הנתבעת התביעה נגדה אכן הוגבלה מכוח חוק לפיצוי בגין נזק ישיר, ולתקרה שלפיה פצתה הנתבעת. הואיל ונתן מלוא הפיצוי לנזק ישיר ממילא מתייתר הדיון בסיווג הנזקים כישירים או עקיפים.להלן אנמק את הכרעתי.

המסגרת הנורמטיבית :

מעמד הנתבעת:

11.        הנתבעת היא חברה ממשלתית שבאה בנעלי רשות הדואר לפי סעיף 1  לתיקון הודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר ולחבילה בשירות הבין - לאומי לפי חוק הדואר, התשמ"ו לעיל (להלן: "חוק הדואר") שלפיה: "בשמה של ההודעה העיקרית שהיא הודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר לדבר דואר ולחבילה בשירות הבין לאומי, במקום "רשות הדואר" יבוא "החברה" ובכל מקום בהודעה העיקרית במקום "הרשות" יבוא "החברה". החברה היא חברת דואר ישראל בע"מ שהיא לענין האמנה והסכם החבילות, מינהל הדואר הישראלי כמשמעותו באותם מסמכים.  רשות הדואר נחשבה כשלעצמה לגוף סטטוטורי שפועל על פי חוק הדואר, (ראה דפנה ברק-ארז תאגידים ציבוריים תשנ"ה, [עיוני משפט יט 273], עמוד 281).

כלל הגבלת האחריות לדואר הנשלח מישראל, והחריגים לו: