ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
1115-09
14/07/2010
|
בפני השופט:
יהודית הופמן
|
- נגד - |
התובע:
רפי לחיאני
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף באר שבע
|
פסק-דין |
פסק דין
1.מדובר בתביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע ביום 6/1/08 כ"תאונת עבודה", כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי , תשנ"ה -1995.
2.התובע עבד במועד הרלוונטי לתביעה כמפקח למניעת דלקות בשירותי כבאות- איגוד ערים באזור אשקלון.
3.התובע טוען כי ביום 6/1/08, במהלך נסיעה לביצוע ביקורת מניעת דלקות ברפת "קורן" בבאר טוביה, עלה עם רכבו שהיה רכב ישן עם כסא נהג שבור על גבי מהמורה (במפר) בכביש וכתוצאה מכך חש חבטה ונחבל בגבו.
4.הנתבע סירב להכיר בפגיעה "כתאונת עבודה" וטען בכתב ההגנה כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי ביום 6/1/08 תוך כדי ועקב עבודת התובע שהביאה לפגיעה הנטענת בגבו. כן נטען כי הרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסתו.
5.המחלוקת בתביעה הנוכחית הינה האם התובע השכיל להוכיח "אירוע תאונתי" ביום 6/1/08 במהלך עבודתו, בעקבות ה"קפיצה" על המהמורות בכביש.
6.על מנת להכיר בכאבי גב כתאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהיה מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיסי מיוחד בעבודה שניתן לקשור להופעתם, כדוגמת הרמת משא כבד ממה שהמבוטח רגיל להרים או הרמה משא תוך תנועה סיבובית לא נכונה (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – יוסף עובדיה פד"ע לו 213).
המבוטח חייב להוכיח אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה (דב"ע נה/ 0-181 המוסד – נפתלי לא פורסם). על המבוטח להוכיח שהיה אירוע פתאומי או חריג בעבודה.
7.כאשר אירוע מתרחש ללא נוכחות אחרים, ניתן להוכיח את קיום האירוע על פי סיוע של ראיות בלתי ישירות, ובקשר לכך נודעת חשיבות רבה למסמכי האישפוז של המבוטח או מסמכים רפואיים אחרים.
הניסיון מלמד כי במרבית המקרים מעלה הנפגע בעת האישפוז את הרקע לפגיעה, הן ביזמתו והן על פי שאלות הרופאים, וזאת על מנת לתת תמונה מלאה של האירוע ולקבל את הטיפול הרפואי המתאים (ר' דב"ע מט/23-0, המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן; פד"ע כ', 349, 352; דב"ע נו 288-0 אורי עמר - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) והפסיקה המאוזכרת בפסק הדין). הניסיון גם מלמד שיש לייחס משקל אף להעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בעת האישפוז. עם זאת, ברור כי העדר התייחסות כאמור אין פירושו תמיד אי קיום אירוע תאונתי. הדבר תלוי בנסיבות ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין.
בנושא זה יש איפוא לתת משקל רב להתרשמותה של הערכאה הדיונית מהראיות שהיו לפניה (ראה דב"ע נד/37-0, ציון גירת - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).
הראיות
8.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ונחקר בבית הדין. מטעם הנתבע העידו מר עמוס בלאיש, רמ"ד מניעת דלקות והממונה הישיר על התובע; מר בוארון שלום,קצין רכב באיגוד ערים לכבאות ומר דני ששון, מפקד איגוד ערים לכבאות.
כן הוצגו לתיק הודעות התובע והעדים, טופס התביעה לדמי פגיעה שהתובע מילא ורישומים רפואיים(נ/1-נ/10).
דיון והכרעה
9.נקדים ונציין כי לאחר עיון בטענות הצדדים והתרשמות בית הדין מהעדויות שנשמעו בפניו , כמו גם מחומר הראיות שהונח בפנינו, אנו בדעה כי התובע לא השכיל להוכיח קיומו של אירוע תאונתי ביום 6/1/08, וכפי שיפורט להלן.
10.התובע טען במכתב שצורף לטופס התביעה, בעת הגשתה בנתבע (נ/1) וכן בהודעתו בפני חוקר המוסד כי במהלך נסיעה ברכב ישן עלה על במפרים במהירות גבוהה יחסית וכתוצאה מכך חש חבטה בגבו, זאת כלשונו: "באותה תקופה עבדתי באשקלון. הגעתי למקום עבודתי בשעה 8:00 בערך יצאנו אני ושלום בוארון לקריית מלאכי ושם הוא נשאר בתחנת כיבוי ואני המשכתי לעבודה ברפתות בבאר טוביה לבצע ביקורות ובכניסה לבאר טוביה מכיוון קריית מלאכי נכנסתי במהירות יחסית ונכנסתי בשני במפרים והרגשתי מכה והמשכתי לעבוד , זה היה בסביבות השעה :11:00. לאחר מכן המשכתי לעבוד בעוד כמה מושבים לכיוון קריית גת. סיימתי את יום העבודה באשקלון בסביבות השעה 16:00 ונסעתי הביתה באוטובוס ולמחרת בבוקר הרגשתי כאבים חזקים ולא יכולתי לקום מהמיטה והלכתי לטיפול רפואי בקופת חולים..."
11.ואולם גרסתו זו לא מצאה ביטוי ברישומים שנערכו בסמוך למועד הפגיעה הנטענת ובמועד בו דיווח לממונים עליו, כמו גם לרופא המטפל, על פגיעה בגב לאחר שקפץ על במפר, אלא התלונן על כאבי גב שהופיעו לאחר נהיגה ברכב ישן וכסא ישיבה שבור.
12.בהודעתו בפני חוקר המוסד העיד התובע כי דיווח על התאונה לחמ"ל מבצעים במקום עבודתו יום יומיים לאחר קרות האירוע.
13.מעיון ביומן המבצעים שצורף לתיק, עולה כי ביום 9/1/08, שעה 6:48 נרשם ביומן המבצעים כי "רפי לחיאני התקשר לפלאפון ומסר שהוא לא מגיע לעבודה מכיוון שיש לו כאבים חזקים" (נ/10).