בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
8799-17
07/02/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית
2. ע' ברון
3. ג' קרא
|
| - נגד - |
העותר:
רפאל טרבלסי
עו"ד אשר דל
עו"ד משה שטרייכר
|
המשיבים:
1. השר לשירותי דת - מר דוד אזולאי
2. המשרד לשירותי דת
3. ועדת הבחירות לבחירת רב עיר בטבריה
4. יו"ד ועדת הבחירות - כבוד הרב מיכאל צודק
5. שר הפנים - מר אריה דרעי
6. משרד הפנים
7. נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון
8. עיריית טבריה
9. המועצה הדתית טבריה
10. אברהם כהן
11. הרב מאיר בן דוד
12. זאב יונתן אזר
13. בנימין מדר
14. נורית לירז
15. מור רוית נחמיאס
16. אליהו זגדון
17. בת חן לוגסי
18. דודיק אזולאי
19. אורלי אסתר וקנין
20. אבי גבאי
21. רפאל טרבלסי
22. מאיר לוגסי
23. אילן מימון אוחיון
24. יהודית דיין
25. שמואל בן עמי
26. הרב שלמה דידי
27. הרב משה בוחבוט
עו"ד יעל מורג יקו-אל [בשם המשיבים 1-7]
עו"ד רויטל אפלבוים [בשם המשיבה 8]
עו"ד איל נון ועו"ד שחר מרום [בשם המשיבה 9]
עו"ד גיא סלם [בשם המשיב 27]
|
| פסק דין |
השופט י' עמית:
- עתירה נגד בחירתו של הרב משה בוחבוט לכהן כרב העיר טבריה. במסגרת העתירה הועלו טענות שונות נגד הליכי הבחירות לתפקיד רב העיר, ובין היתר נטען להשפעה פסולה מצד גורמים פוליטיים, ובראשם שר הפנים.
העתירה הוגשה לפני הבחירות, אך בקשות למתן צו ביניים נדחו (החלטות מיום 16.11.2017 ומיום 19.11.2017). הבחירות נערכו ביום 22.11.2017, והרב בוחבוט נבחר לתפקיד רב העיר. בעקבות זאת הוגשה עתירה מתוקנת והמדינה (המשיבים 7-1) הגישה תגובה עדכנית.
בדיון בפנינו התמקד בא-כוח העותר בשתי טענות עיקריות, ואליהן נדרש כעת, אך אקדים ואומר כי לא נמצאה לנו עילה מבוררת להורות על ביטול הבחירות.
- הטענה הראשונה היא כי שר הפנים התערב בבחירות בצורה פסולה. על פי הטענה, השר עיכב תקציב שהיה אמור להגיע לעירית טבריה עד לבחירתו של הרב בוחבוט לרב העיר. נטען כי ביום 16.11.2017 משרד הפנים הודיע, באמצעות הפרקליטות, כי התקציב לא מועבר משום שהעירייה לא עמדה ביעדי תכנית ההבראה; ביום 22.11.2017 נערכו הבחירות; וביום 28.11.2017 קיבלה העיריה תקציב של 8 מיליון ₪ ממשרד הפנים. לשיטתו של העותר, בכך הוכחה מעורבות פסולה של שר הפנים בתהליך הבחירות, שכללה גם לחץ על ראש העיר לקדם את בחירתו של הרב בוחבוט.
שר הפנים ומנכ"ל משרדו טענו כי אין כל שחר לטענות, וכי העברת התקציב נעשתה באופן מקצועי ובהתאם לתכנית ההבראה, כפי שנעשה בכל רשות מקומית אחרת. הובהר כי תכנית ההבראה לעיריית טבריה אושרה כבר ביום 9.1.2017, אך העברת התקציב התעכבה מסיבות ענייניות, עד שבמהלך חודש נובמבר נקלעה העירייה למצוקה תקציבית אקוטית. בשלב זה נערכו דיונים דחופים בקרב הדרג המקצועי במשרד הפנים, והעברת הסכום של 8 מיליון ₪ אושרה ביום 19.11.2017, כלומר לפני מועד הבחירות לתפקיד רב העיר, ומכאן שאין קשר בין האירועים. דברים דומים נטענו על-ידי העירייה (המשיבה 8) בתגובתה לעתירה.
- נוכח האמור בתגובת המדינה והעירייה, טענתו של העותר לא הוכחה במידה מספקת, ודאי לא במידה שעשויה להצדיק את ביטול הבחירות. יחד עם זאת, ובמבט צופה פני עתיד, אציין את רגישותה של מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. בהקשרים רבים, השלטון המקומי זקוק לשלטון המרכזי ותלוי בו, מה שעלול ליצור, ולו מראית עין של ניצול לרעה של כוחו של השלטון המרכזי, ומפני כך יש להיזהר ולהזהיר. ככלל, רשויות השלטון המקומי זכאיות לאוטונומיה בתחומים שנקבעו על-ידי המחוקק, והשלטון המרכזי נדרש לכבד זאת (ראו גם דבריי בדנג"ץ 3660/17 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים (26.10.2017)).
רב עיר הוא ה'מרא דאתרא', ובחירת רב עיר היא עניין בעל אופי מקומי, אשר תלוי באופיה של הרשות המקומית ותושביה. תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות), מסדירות הליך בחירות שמעניק את המשקל העיקרי לעמדתם של הגורמים המקומיים (תקנה 8(ב)), וחברי האסיפה הבוחרת חייבים להיות תושבי המקום (תקנה 8(ג)). כפי שנפסק בעבר, בהקשר זה "גובר עקרון האוטונומיה, שיש בו להסיג את מעורבותו של השלטון המרכזי" (בג"ץ 4790/14 יהדות התורה נ' השר לשירותי דת, בפסקאות 45-44 (19.10.2014) (להלן: עניין יהדות התורה)). למרות זאת, ומהעתירות המונחות בפנינו חדשות לבקרים בנושא של בחירת רב עיר, ניתן לעיתים לזהות ניסיונות מצד גורמים חיצוניים להשפיע על התהליך, וכבר נשמעה הטענה כי "לא אחת מעדיפים ראשי ערים לקדם בחירת רבנים שהממשל המרכזי חפץ ביקרם, מאשר להתעקש על זהותו של רב המקובל בעיר" (הדר ליפשיץ וגדעון ספיר "שירותי הדת היהודיים בישראל - דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה" מחקרי משפט כג 117, 172 (תשס"ז-תשס"ח); איל ינון, יוסי דוד הרבנות הממלכתית: בחירה, הפרדה, וחופש ביטוי 27-26 (המכון הישראלי לדמוקרטיה; התש"ס-2000)). תופעה זו של התערבות פוליטית מצד גורמי השלטון המרכזי אינה ראויה, ויש לקוות כי השינוי שנערך בתקנות בשנת 2008 הפחית את היקפה. גם לאחר התיקון, התקנות מאפשרות מעורבות מוגבלת של שר הדתות בהליך הבחירות (במינוי חברי ועדת הבחירות (תקנה 7(א)(2-1) והאסיפה הבוחרת (תקנה 8(ב)(4-3); וראו גם תקנה 22 ועניין יהדות התורה, בפסקה 43). מעבר לכך, לשר הפנים או לכל שר אחר, אין סמכות ואין רשות לנצל את סמכויותיו או את משאבי משרדו כדי להשפיע על תוצאת הבחירות לרב העיר. התערבות שר כזה או אחר או ניסיון להשפיע על הליך בחירת רב עיר יש בה כדי להכתים את טוהר הבחירות, והדבר גם עומד בניגוד למושכלות היסוד של המשפט המינהלי.
- טענתו השניה של העותר נוגעת לזהותו של יו"ר ועדת הבחירות. על פי התקנות, לתפקיד זה מתמנה "שופט או דיין שמכהן או שיצא לגמלאות, שמינה השר בהסכמת ראש הרשות המקומית ובהיוועצות עם הרבנים הראשיים לישראל"(תקנה 7(א)(1)). בעתירה נטען כי יו"ר ועדת הבחירות בטבריה הוא דיין מכהן, אשר כפוף במסגרת תפקידו לנשיא בית הדין הרבני הגדול. העותר הדגיש כי הקושי בכך מתעצם כיום, נוכח התערבותו הגלויה של נשיא בית הדין במערכות בחירות של רבני ערים. זאת, גם לאחר שנציב תלונות הציבור על השופטים והדיינים קבע כי תלונה בנושא זה, נמצאה מוצדקת (תמצית ההחלטה מיום 7.8.2017 צורפה כנספח 24 לעתירה). העותר טען כי בנסיבות אלה נוצר חשש לניגוד עניינים של יו"ר ועדת הבחירות.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת