בכריה נ' בנק הפועלים כרמיאל סניף האירוסים 12240 ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת מירי ברטהולץ, מיום 3.10.17, לפיה ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקשת מותנה בתשלום של 10,000 ₪, או עמידה בצו התשלומים בתיק האיחוד במשך 12 חודשים לפחות.

לטענת המבקשת, אין באפשרותה לעמוד בתשלום שהושת עליה, לאור הכנסות המשפחה. עוד טוענת המבקשת, כי לצורך פתיחת תיק האיחוד (אפריל 2017) שילמה תשלום חד פעמי בסך 3,500 ₪, ומאז היא משלמת בתיק האיחוד תשלומים חודשיים בסך 600 ₪, בהתאם לקביעת כב' הרשמת. הסכום שנקבע כתשלום לצורך ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה גבוה, לטענת המבקשת, בשים לב לצו התשלומים שהושת עליה, על פי יכולתה.

בהתאם להחלטתי מיום 4.12.17, הועברה בקשת רשות הערעור לתגובת המשיבים. אישורי המסירה הוצגו בפניי. על אף חלוף המועד להגשת תגובות, לא הגיבו המשיבים כלל.

דיון והכרעה

סעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים. חייב אשר מסדיר את חובותיו במסגרת של איחוד תיקים, אין לראותו עוד כחייב משתמט, אשר יש להטיל עליו הגבלות שונות. לעניינו של חייב מוגבל באמצעים ישנן הגבלות ספציפיות אשר מוטלות עליו לאורך "חיי" תיק האיחוד, כגון הגבלת יציאתו מהארץ, הגבלתו בבנק (שימוש בשיקים ובכרטיסי חיוב), והגבלתו מלשמש בעל עניין בתאגיד (סעיף 69ד), ואילו הגבלת רישיון הנהיגה אינה הגבלה אשר מתיישבת, מעצם טיבה וטבעה, עם קיומו של תיק איחוד לאורך זמן. זוהי הגבלה המיועדת לתמרץ חייב משתמט לשלם את חובותיו (או להימנע מלכתחילה מלהשתמט מתשלום חובו), ואילו ביחס לחייב אשר מסדיר את חובותיו על פי יכולתו, כפי שזו נקבעה על ידי רשם ההוצאה לפועל, אין הצדקה לקיומה של הגבלה אשר תמנע ממנו להחזיק או לקבל לידיו רישיון נהיגה.

נשאלת השאלה מתי ניתן לקבוע כי הרשם "נוכח" בקיום צו התשלומים, כלשון סעיף 66ד(ג)? מתי ייווכח הרשם כי החייב עומד בצו תשלומים? האם די בתשלום אחד לשם כך? ואם לא – כמה תשלומים נחוצים? דומה כי לעניין זה ישנו כר פתוח לפרשנות, ולתוכו רשאי רשם ההוצאה לפועל לצקת את שיקול דעתו, בהתאם לנסיבות העניין המונח בפניו; אולם אם נוכח הרשם בעמידה בתשלומים, הרי שעליו לבטל הגבלות שהוטלו, ללא תנאי.

במקרה הנוכחי מדובר בתיק איחוד אשר נפתח בחודש אפריל 2017. חלפו מאז ועד היום כתשעה חודשים. סבורני, כי פרק זמן של שישה חודשים (כפי שהיה בעת הגשת הבקשה לראשונה לכב' הרשמת) הינו פרק זמן ראוי, על פי רוב, ולאחריו ניתן להיווכח אם אכן עומד החייב בתשלומי האיחוד, וככל שהוא עומד בהם, מן הראוי לשקול בחיוב ביטולה של הגבלת רישיון הנהיגה שהוטלה עליו.

יצוין, כי אין יחס סביר בין הסכום שנקבע בהחלטת כב' הרשמת, לשם ביטול מיידי של ההגבלה, לבין התקופה שנקבעה לצורך עמידה בצו התשלומים לאורך זמן, שכן אפילו הייתה המבקשת ממתינה עד לתום התקופה, ומשלמת מדי חודש 600 ₪, לא הייתה משלמת אלא 6,000 ₪ בלבד. כמו כן אין להתעלם מהעובדה, שלשם פתיחת תיק האיחוד כבר שילמה המבקשת תשלום חד פעמי בלתי מבוטל ביחס לצו התשלומים החודשי שהושת עליה.

בנסיבות העניין, בהעדר תגובה מטעם מי מהמשיבים, ובשים לב לפרק הזמן הבלתי מבוטל שחלף מאז פתיחת תיק האיחוד ועד היום, אני רואה לנכון לתת למבקשת רשות לערער, לדון בערעור לגופו, ולקבלו, במובן זה שהגבלת רישיון הנהיגה שהוטלה עליה תבוטל, בלא תנאי נוסף, ובכפוף לכך שתשלומי האיחוד עד עתה שולמו במלואם.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים וללשכת ההוצאה לפועל בעכו.