לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, מר עיסאם חאיק, מיום 8.2.17 בתיק הוצל"פ 512197-12-16.
1.המבקשת היא החייבת בתיק ההוצל"פ הנ"ל, וביום 19.1.17 הגישה בקשה לצו חיוב בתשלומים, אליו צירפה שאלון ומסמכים. בעקבות בקשתה, ניתנה ביום 24.1.17 החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, על מתן צו חיוב בתשלומים בסך של 3,000 ש"ח.
בהחלטתו הסתמך הרשם על האמור בשאלון שהוגש ע"י המבקשת, ואשר במסגרתו נטען להכנסה בסכום חודשי של 6,251 ועל הוצאות בסכום חודשי של 2,870 ש"ח.
2.ביום 7.2.17 הגישה המבקשת בקשה לשינוי ההחלטה, תוך שהיא מבהירה, בשאלון מתוקן, כי בשאלון הראשון ציינה את הכנסותיה והכנסות אמה, אשר עמה היא מתגוררת – מצד אחד, אך פירטה רק את הוצאותיה ולא את הוצאותיהן המשותפות – מצד שני.
בהחלטה מיום 8.2.17 סבר כב' הרשם שאין מקום לשינוי החלטתו מיום 24.1.17 הנ"ל, בנמקו כי ההחלטה מיום 24.1.17 ניתנה על יסוד שאלון ומסמכים שהוגשו ע"י המבקשת, וכי בשאלון המתוקן גדלו ההוצאות ללא הסבר.
3.בהחלטתי מיום 15.3.17, לאחר שעיינתי הן בשאלון הראשון שהוגש בהוצל"פ והן בשאלון השני, ניתחתי את הוצאותיה הסבירות של המבקשת בקבעי כי הסך של 4,550 ש"ח הוא סכום ההוצאות הסבירות לתא המשפחתי, עפ"י הפירוט כדלקמן: 1,800 ש"ח בגין שכ"ד, 300 ש"ח בגין אחזקת מדור – חשמל, מים וכו', 50 ש"ח בגין טלפון סלולרי, 400 ש"ח בגין ביטוח רפואי, 1,600 ש"ח בגין כלכלה, 150 ש"ח בגין טלוויזיה ואינטרנט ו-250 ש"ח בגין נסיעות.
אין חולק, ואף המבקשת אינה טוענת אחרת, כי הכנסות התא המשפחתי הן כפי שנקבע בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 24.1.17, קרי: 6,250 ש"ח.
4.בהחלטה מיום 15.3.17 הנ"ל, הוריתי על העברת הבקשה לתגובת המשיב. תגובה זו הוגשה ביום 26.3.17.
5.ביום 9.4.17 קיימתי דיון במעמד הצדדים, בניסיון להביאם לכדי הסכמה, אך הדבר לא צלח. על כן, יש להכריע בבקשת רשות הערעור.