רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
41461-06-14
18/08/2014
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
- נגד - |
מבקש:
משה זוכר
|
משיבה:
אקסטרא פלסטיק בע"מ
|
פסק דין |
1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-54762-96-6, ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 5.6.14, של כב' רשמת ההוצל"פ סגל מרים שדחתה בקשתו להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל, בטול ההליכים ובמיוחד בטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שעל פי הנטען ניתן בתאריך 30.12.1997.
2.בנוסף טוען המבקש בבקשה שבפני כי הינו תושב זר המתגורר בארה"ב מזה עשרים שנה ועל פי ההלכה הפסוקה לא יינתן צו עיכוב יציאה כנגד תושב זר.
בשל קיומו של הצו, טוען המבקש, נבצר ממנו מלהגיע לארץ ובקשתו מוגשת בהיותו בחו"ל.
3.המשיבה, הזוכה בתיק ההוצל"פ נתבקשה למסור תגובה לבר"ע תוך 21 ימים מהמצאת החלטתי שהומצאה ביום 25.6.14, ומשחלף המועד ולא הוגשה תגובה ניתן פסק דין זה, ללא תגובה. יצוין כי תגובה לא הוגשה גם בתקופת האורכה שנתבקשה ונתנה.
החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולקבל את הערעור, כמפורט להלן.
4.בהחלטתה נשוא הערעור חזרה בה הרשמת מהחלטתה הקודמת מיום 15.5.14, וציינה כי בהחלטה הקודמת קבעה כי המבקש ידע על קיום התיק לפחות מיום 28.7.13, מועד בו שלחה לו המשיבה מכתב התראה ובהתאם לתקנה 126 א' לתקנות ההוצאה לפועל המסמיך לתקן פגם בהליך, הורתה על תיקון ההחלטה הראשונה וקבעה שיש לראות במועד של 28.7.13, כיום המצאת האזהרה המלאה למבקש, במקום 23.3.14, שקבעה בהחלטה הראשונה.
5.עיינתי בהחלטות, בהחלטה מיום 15.5.14, מציינת הרשמת 3 מועדים אפשריים למסירת האזהרה: המועד הרשום בתיק 9.7.1996, מועד המכתב 28.7.13, המועד בו הגיש המבקש בקשה ראשונה בתיק, 23.3.14.
הרשמת לא התייחסה לשני המועדים הראשונים וקבעה אופרטיבית כי המועד של 23.3.14, הוא מועד ביצוע המסירה.
על החלטה זו לא הוגש ערעור ועל כן הינו סופי וחלוט.
6.אינני סבור כי ניתן לתקן החלטה או קביעה מהותית בהחלטה (בהבדל מטעות קולמוס) באמצעות תקנה 126 א'.
הרשמת היתה ערה עת ניתנה החלטתה הראשונה לכל המועדים והחליטה לקבוע את מועד המסירה ל- 23.3.14 ולא היה מקום לשנות המועד בהחלטה השנייה.