רע"פ 7958-15 אזברגה נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד), בעפ"ת 18357-04-15, מיום 18.10.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז), בפ"ל 6785-05-13, מיום 1.3.2015.

רקע והליכים קודמים

2. לפי העובדות המתוארות בכתב האישום, ביום 23.5.2013, בשעה 22:20 לערך, נהג המבקש ברכב פרטי בעיר לוד, כאשר הוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה. המבקש נהג באותו היום כאשר מופעלות כנגדו שתי פסילות רישיון, שהוטלו על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב: האחת, פסילה למשך 13 חודשים, מיום 24.10.2012, שהוטלה בפ"ל 1147/09; והשנייה, פסילה למשך 11 חודשים, מיום 28.11.2013, שהוטלה בפ"ל 9588-07-10. כפועל יוצא מנהיגתו של המבקש בזמן פסילה, נהג המבקש גם ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. עוד תואר בכתב האישום, כי כאשר המבקש נעצר, בשל נהיגתו זו, הוא הזדהה בפני השוטרים כאדם אחר, וכשנדרש מספר פעמים על ידי השוטרים למסור את זהותו, מסר את פרטי אחיו, איסמעיל אזברגה, המופיע כבעליו הרשום של הרכב. בשל מעשים אלו, הואשם המבקש בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ושימוש שלא כדין בפרטי אדם אחר, לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה.

1. להשלמת התמונה יצוין, כי בעת ביצוע העבירה, עמדו לחובת המבקש שלושה מאסרים מותנים:

א.   בתת"ע 34650/07, הורשע המבקש, ביום 27.3.2012, בנהיגה בשכרות, ונידון, בין היתר, למאסר על תנאי למשך 6 חודשים.

ב.    בפ"ל 1147/09, הורשע המבקש, ביום 24.10.2012, בנוכחותו, בנהיגה בשכרות ובקלות ראש. בנוסף לפסילה שהוזכרה לעיל, נידון המבקש לפסילה על תנאי של 8 חודשים, למשך 3 שנים; התחייבות כספית בסך 20,000 ₪, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, וזאת, למשך 3 שנים; שנת מאסר, על תנאי, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, וזאת, למשך 3 שנים. ביום 22.11.2012 הופקד רישיונו של המבקש.

ג.    בפ"ל 9588-07-10, הורשע המבקש, ביום 28.1.2013, בעבירה של נהיגה בשכרות. בנוסף לפסילה שהוזכרה לעיל, הוטלה על המבקש, פסילה על תנאי של 5 חודשים, למשך 3 שנים; ומאסר על תנאי של 6 חודשים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, וזאת, למשך 3 שנים.

2. ביום 11.11.2013, הודה המבקש בעובדות כתב האישום, המתוארות לעיל, והורשע בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה). המבקש הופנה אל שירות המבחן, לבקשתו, לקבלת תסקיר בעניינו, לפני מתן גזר הדין. תסקיר שירות המבחן מתאר את הסיכון שעלול המבקש להוות לסביבתו, וזאת, בין היתר, בשל היותו של המבקש "רצידיביסט בתחום עבירות התעבורה, כאשר המאסרים המותנים לא היוו עבורו הרתעה מספקת להימנע ממעורבות נוספת עם החוק". עם זאת, ניתן משקל נכבד לסיכויי השיקום בעניינו של המבקש, וצוינה "אחריותו הבולטת כלפי משפחתו ועיר מגוריו, היותו איש ציבור מועיל ומקדם, יציבותו בתחום התעסוקה והבעתו מוטיבציה ראשונית לשינוי התנהגות בעייתית ממושכת". על כן, המליץ שירות המבחן להאריך את תוקפם של המאסרים המותנים שהיו תלויים ועומדים מעל לראשו של המבקש, להפנותו לפעילות טיפולית בנושא נסיעה בטוחה, ולהטיל עליו צו של"צ למשך 300 שעות.