רע"ס 4282-11-09 עירית נתניה נ' מוב מועדוני כושר ובריאות בע"מ ואח'

כתב האישום והפלוגתה שבמחלוקת

1.כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בגין ניהולו של עסק של מכון כושר שפעל, על פי כתב האישום, מיום 11.2.09 לפחות נתניה (להלן: "העסק").

2.הנאשם 2 לא אותר, הנאשם 7 נמחק מכתב האישום, והכרעת הדין שלהלן ניתנת איפוא בעניינם של הנאשמים 1 ו-3 עד 6 (להלן: "הנאשמים").

הנאשמת 1 הינה החברה שהפעילה את העסק (להלן: "החברה" או "הנאשמת").

הנאשמים 3 עד 6 היו במועדים שונים בעלי מניות ודירקטורים בחברה. הנאשם 3 נימנה על מייסדי החברה (להלן: "המייסדים"). יתר הנאשמים היו לבעלי מניות ומנהלים בחברה בשלב מאוחר יותר, כתוצאה מהעמדתו של הון נוסף לפעילות החברה, וזאת בשני שלבים. בשנת פעילותה האחרונה של החברה היו הנאשמים 5 ו-6 מנהליה הפעילים של החברה. היחסים הפנימיים שבין הנאשמים כאמור לעיל אינם נוגעים במישרין להכרעת הדין, ונדרשים רק כעובדות רקע לצורך הערכת הראיות, שכן איש מהנאשמים לא כפר בהיותו מנהל פעיל בנאשמת, האחראי לעבירה של ניהולו של העסק ללא רישיון, אם יימצא שיש מקום לברורו של כתב האישום שבפני.

3.כתב האישום הוגש בנובמבר 2009, בקשה לרישיון עסק לעסק הוגשה באפריל 2010 וסורבה ביוני 2010. בסמוך לאחר מכן נסגר העסק והופסקה פעילותו. הנאשמים אינם כופרים בעובדת ניהולו של העסק, בהיותו טעון רישיון עסק ובכך שלא ניתן לעסק רישיון, ומתגוננים בטענה כי בכלל נסיבות העניין, כפי שתפורטנה להלן, תחושת הצדק וההגינות מחייבת את ביטולו של כתב האישום שהוגש נגדם.

ההגנה מהצדק – תמצית טענות הצדדים

טענות הנאשמים

4.נטען על ידי הנאשמים כי טענת ההגנה מהצדק משמעותה איזון בין חומרת האישום לבין חומרת התנהלותה של הרשות המאשימה, כשלצורך בחינת חומרת התנהלותה של הרשות המאשימה יש לראות את גופי התכנון והמאשימה כישות אחת ולבחון את פעולות הרשות כמקשה אחת.