רע"ס 38986-03-15 עירית רעננה נ' כיכר האיכר בע"מ ואח'

הנאשם 2 נכח בדיון שהתקיים ביום 31/5/15 במסגרתו התיק נדחה ליום 22/10/15. בהחלטה מהדיון שהתקיים ביום 31/5/15 נקבע כי על הנאשם 2, למסור את פרוטוקול הדיון לידי אחיו, הנאשם 3, אשר נעדר מהדיון שהתקיים ביום 31/5/15, על אף שהיה מחוייב להתייצב לדיון זה. נקבע כי שני הנאשמים מחוייבים להתייצב לדיון ביום 22/10/15, אולם הנאשמים 2-3 לא התייצבו לדיון זה. 

בדיון ביום 31/5/15 התברר כי הנאשמת 1 היא חברה בכינוס נכסים ועל כן התבקשה המאשימה להודיע לביהמ"ש מיהו הנציג המוסמך של החברה על מנת לזמנו לדיון ביום 22/10/15. ביום 14/6/15 התקבלה הודעת התביעה לפיה נציג הנאשמת 1 הוא עו"ד עדי בראונשטיין וכן צורף מסמך בו הוא מאשר את התייצבותו לדיון הקבוע ליום 22/10/15. כמו כן עו"ד עדי בראונשטיין זומן גם ע"י המזכירות, ועל גבי אישור המסירה סומן כי הוא נמסר לידי הנמען הרשום, ומופיעה עליו חותמת משרד עו"ד חיים צדוק ושות'. יצויין, כי לאחר שהתבקשה הבהרת המאשימה לגבי הסטטוס המשפטי של נאשמת 1 כיום, ביום 15/11/15, העבירה ב"כ המאשימה הודעה לפיה הנאשמת 1 עודנה נמצאת בהליכי פירוק, ובהתאם לנסח רשם החברות אשר צורף להודעה, המנהל המיוחד שמונה לחברה הוא עו"ד עדי בראונשטיין.

לאור האמור לעיל, מאחר והנאשמים לא התייצבו לדיון למרות שהוזמנו כדין, ואף לא מסרו הודעה בהתאם לסעיף 240 לחוק, הריני רואה אותם כמודים בכל העובדות המפורטות בכתב האישום ועל כן יש להרשיעם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

על כן, כל הנאשמים מורשעים בעבירה של ניהול עסק הטעון רישוי, ללא רישיון - עבירה על סעיפים 4, 14 (א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968, ופריטים 4.2 (ב) ו- 4.2(ג) לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה – 1995, כאשר הנאשמים 1 ו-2 מורשעים בנוסף בעבירה של אי קיום צו בית המשפט – עבירה על סעיף 18 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968 ביחד עם סעיף 23 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

מדובר בעסק מסוג בית אוכל אחר, בו מוכן גם מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, הפועל ללא רישיון עסק החל מחודש אפריל 2011. ביום 14/4/13, הנאשמים 1-2 הורשעו בניהול עסק ללא רישיון והוצא נגדם צו סגירה אשר נכנס לתוקף ביום 14/2/14. מהאמור לעיל עולה כי העסק פעל כשנתיים ממועד ההרשעה הקודמת ללא רישיון עסק, וכשנה תוך הפרת צו הסגירה.

הנאשמת 1 הפעילה את העסק באמצעות הנאשמים 2 ו-3. הנאשם 2 הוא בעל מניות ודירקטור בנאשמת 1 ועל כן ניהולו את העסק הינו בכל התקופה מאז ההרשעה הקודמת, ואילו הנאשם 3 ניהל את העסק בפועל החל מיום 24/11/13 בלבד.

חומרה יתרה יש לראות בניהול עסק המציע שירותי הסעדה לציבור ללא רישיון עסק, ובכלל זה משטר הפיקוח הנובע מהרישיון, בדגש על הגורמים האמונים על בריאות ובטיחות הציבור. בענייננו הדברים משמעותיים במיוחד, שכן לעסק חסר אישור מטעם משרד הבריאות (לצד העדר אישור אגף ההנדסה). בטיעוניה טענה המאשימה כי העסק אף הופעל בתנאים תברואתיים שאינם תקינים ובכך הוסבה לציבור סכנה ממשית, אולם לא צורפו ראיות להמחשת מידת הסיכון מהפעלת העסק במתכונת זו.