רע"א 9353-02-15 יפתח ואח' נ' צוק ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר), בת"א 19078-08, מיום 11.1.15, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 14.9.10.

רקע

המבקשת 2 הינה בעלת מניות במבקשת 3, והמבקש 1 הוא בעל השליטה במבקשת 2 (להלן: "המבקש").

בשנת 2001 פנה המשיב 1 (להלן: "המשיב") אל המבקש ואל שותפו, המשיב 2, על מנת שישמשו כיועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים שלו (להלן ביחד: "היועצים").

בסוף שנת 2002 ייעץ המבקש למשיב לרכוש 10 מניות של חברת סטארט-אפ, מובילאיי טכנולוגיות ראיה בע"מ (להלן: "מובילאיי"), אותן החזיקה, אליבא דהצהרת המבקש, המבקשת 2. המשיב נאות להצעה וביום 18.11.02 נחתם הסכם, לפיו המשיב רכש מאת המבקשת 2 10 מניות מובילאיי תמורת 50,000 ₪.

בעקבות סכסוך שנתגלע בין הצדדים, החליט המשיב לסיים את ההתקשרות ולהיפרד מהיועצים, ובתוך כך ביקש לקבל לידיו את המניות בחברת מובילאיי אותן רכש מהמבקשת 2. או אז, הסתבר למשיב כי הוא התקשר למעשה בעקיפין עם היועצים, שכן המבקשת 2 הייתה חברת אחזקות בבעלותם, אשר באמצעותה הם רכשו והחזיקו, עבור עצמם, מניות של חברות אחרות, וכי העברת המניות אינה כה פשוטה כפי שהצהירו היועצים. לא זו אף זו, בחודש אוקטובר 2007 הנחה המשיב את יועציו למכור לבנק ההשקעות 'גולדמן זאקס' את כל המניות המוחזקות עבורו ולממש את הצעת הרכש (להלן: "עסקת גולדמן זאקס"). לאחר מימוש הצעת הרכש, ביקש המשיב לקבל את הכספים המגיעים לו, אולם המבקש התחמק ולבסוף אף ניתק כל קשר עם המשיב.

כתוצאה מכך הגיש המשיב לבית משפט קמא בשנת 2008 תביעה כספית כנגד המבקשים (ת"א 19078-08), המשיב 2 והמשיבה 3, ובין היתר ביקש לחייבם להעביר לידיו 10,000 מניות בחברת מובילאיי ההולנדית, שהן למעשה חליפיהן של 10 המניות שרכש בחברת מובילאיי הישראלית, וכן לחייב את הנתבעים לשלם לו סך השווה ל- $35,000, שהם הכספים אשר קיבלו לידיהם בקשר עם עסקת גולדמן זאקס.

בגדר פסק הדין מיום 14.9.10 (להלן: "פסק הדין המקורי") נקבע, בין היתר, כי על המבקשים לשלם למשיב סכום נטו של $ 25,383 שהתקבל בגין עסקת גולדמן זאקס. בנוסף לכך נפסק, כי בקשת המשיב לאכיפת ההסכם "כאמור בסעיף 65(ב) לכתב התביעה תקובל" וכי "המניות המוחזקות בידי הנתבעת הפורמאלית, אצל משרד עורכי הדין שקל ושות', מוחזקות בנאמנות עבור התובע כנהנה... הנתבעים... יעבירו את המניות על שם התובע תוך 30 ימים מהיום שבו תגיע לידיהם דרישת התובע בכתב ובדואר רשום לעשות כן...".

וזו לשון סעיף 65(ב) לכתב התביעה: "לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש כדלקמן: (ב) לאכוף את ההסכם (ולמצער לקיימו בדרך של ביצוע בקירוב), ולחייב את הנתבעים (כולם או חלקם), להעביר לידי התובע 10,000 מניות בחברה ההולנדית... או לחלופין, להורות כי המניות המוחזקות בידי חברת הנאמנות של משרד עורכי הדין שקל ושות' מוחזקות בנאמנות עבור התובע כנהנה".

ביום 27.10.10 הגישו המבקש, המבקשת 2 והמשיב 2 ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ובדיון שהתקיים ביום 12.4.11 בפני כב' השופטים א' פרקש, א' אפעל-גבאי ור' כרמל, הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין שלערעור"); נקדים את המאוחר ונציין כבר כאן, כי הצדדים, מטעמיהם, לא העלו בגדר ההסכמות אליהן הגיעו את הטענות העומדות בבסיס הבקשה דנא (ושיצוינו להלן).