רע"א 8532/14 דחלאן ואח' נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' דרורי) מיום 13.11.2014 ומיום 17.11.2014 בהן נקבע כי המבקשים יישאו בהוצאות הקלטת דיוני ההוכחות בהליך המתנהל נגדם. 

1. בבית המשפט המחוזי בירושלים מתבררת תובענה בנזיקין שהגישו המשיבים 6-1 נגד המבקשים ונגד המשיבים 8-7. מועד ההוכחות הראשון בהליך נקבע ליום 27.10.2014, וימים ספורים קודם לכן, ביום 23.10.2014, קבע בית המשפט המחוזי מיוזמתו כי על בא-כוח המבקשים לזמן חברת הקלטה לדיון ההוכחות הקרוב ולכל אלה שיבואו אחריו חלף ניהול פרוטוקול בהקלדה באמצעות מחשב. לטענת המבקשים, בדיון שהתקיים ביום 27.10.2014 הם קבלו על חיובם לזמן חברת הקלטה מבלי לקבוע את חלוקת התשלום בגין ההקלטה ובהחלטתו בתום הדיון קבע בית המשפט כי "בשלב זה, מאחר ויש ראיה לכאורית של מפקד האוגדה, כי הפיגוע היה על ידי אנשי הרש"פ, ומבלי שהדבר ישמש כקביעת ממצא עובדתי כלשהו, בשלב זה, הנתבעים יישאו לבדם בעלות ההקלטה...בישיבה ביום 17.11.2014 וביום 1.12.2014 תהיה הקלטה, אף היא על חשבון הרש"פ" (להלן: ההחלטה הראשונה). לאחר שהתקיים דיון ההוכחות הראשון הודיעו המבקשים ביום 12.11.2014 כי הם אינם חפצים בהקלטה ומתנגדים לה, וכי בהינתן העלויות הגבוהות הכרוכות בהקלטת הדיונים, הם מתנגדים לחיובם בתשלום הוצאות אלו. בהחלטתו מיום 13.11.2014 קבע בית המשפט כי הוא ישמע את טענות הצדדים בסוגיה זו בישיבה הבאה ומכל מקום, על המבקשים להזמין את חברת ההקלטה לדיון ההוכחות שנקבע ליום 17.11.2014 ולשאת בהוצאותיה בשלב זה. בית המשפט הוסיף וקבע באותה החלטה כי בתום הדיון יחליט כיצד לחלק את עלות ההקלטה בין הצדדים ובתום הדיון ביום17.11.2014, קבע בית המשפט לעניין זה כי "כאשר יש ראיות לכאוריות, מוצדק כי הרש"פ תממן את הוצאות ההקלטה" וכי "מאחר ומדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב על תיקים אזרחיים אחרים, אני מאפשר לעו"ד ארנון [בא כוח המבקשים] לפנות לכבוד הנשיא, השופט דוד חשין, בעניין זה, הן בשאלה העקרונית האם בית המשפט יכול לחייב צד במימון הקלטה במשפט אזרחי, והן בשאלה המעשית, במיוחד כאשר מדובר ב-80 תיקים שבהם יש צורך לשמוע עשרות אם לא מאות עדים" (להלן: ההחלטה השנייה).

2. מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי לבית המשפט אין סמכות לחייב צדדים להליך בתשלום ההוצאות על הקלטת הדיון, בפרט כאשר מדובר בחיוב של צד אחד בלבד, אך הם מוסיפים ומציינים כי אינם מתנגדים להקלטת הדיון כל עוד הם לא יישאו בהוצאותיה, הנאמדות על-ידם באלפי שקלים לכל ישיבת הוכחות. לטענתם מדובר בהקלטה שיזם בית המשפט ועל כן הנהלת בתי המשפט היא שצריכה לשאת בהוצאותיה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי לא קיימות בתיק ראיות לכאורה, ומכל מקום אין לקשור בין קיומן של ראיות כאמור ובין חיוב בהוצאות הקלטה של אחד הצדדים.

3. המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה וטוענים כי לבית המשפט נתונה סמכות המעוגנת בהוראות סעיף 68א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) וכן בתקנה 143(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) להורות על ניהול הפרוטוקול בדרך של הקלטה. עוד נטען כי לבד מסמכויות אלו, מעניק סעיף 75 לחוק בתי המשפט סמכות כללית לבית המשפט ליתן כל סעד שייראה לנכון בנסיבות שלפניו, ולשיטתם חיוב צד להליך לשאת בהוצאות ההקלטה נכלל בסמכות זו. המשיבים מוסיפים כי ניתן להשוות בין חיובם של המבקשים לשאת בעלויות ההקלטה להסדר הקיים לגבי מימון שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט במקרים בהם קיימת ראשית ראיה לפגיעה המצדיקה קבלת חוות-דעת כזו. המשיבים מוסיפים כי אף הם מסכימים לביצוע ההקלטה, אולם אינם מוכנים לשאת בהוצאותיה.

           להשלמת התמונה יצוין, כי המשיבים צירפו לתגובתם החלטה נוספת מיום 25.1.2015 בהליך דנן שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בה נקבע, בין היתר, כי:

לעניין התשלום עבור הקלטה - כל עוד אין החלטה של בית המשפט העליון, ואין עיכוב ביצוע, יש לשלם לחברת ההקלטה, כאשר ההחלטה בעניין ההקלטה, היא גם על דעת נשיא בית משפט זה, ברמה המינהלית ניהולית של התיקים, כדי לקדמם ולהספיק לשומעם, תוך זמן סביר. לשלוח החלטה זו לב"כ הצדדים ולנשיא, כב' השופט דוד חשין.

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הוריתי ביום 5.2.2015 מתוקף סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כי הבקשה תידון כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד הוריתי על קבלת עמדתה של הנהלת בתי המשפט באמצעות פרקליטות המדינה, וזאת נוכח השלכות הרוחב האפשריות של ההכרעה בסוגיה העומדת לדיון. בשל עיצומי הפרקליטים בשירות המדינה לא הוגשה עמדה כתובה בעניין זה, והיא נשמעה בעל-פה במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 24.3.2015. הנהלת בתי המשפט הבהירה כי "דרך המלך" לניהול פרוטוקול בהליכים משפטיים היא באמצעות הקלדה ממוחשבת. עם זאת, רשאי בית המשפט על פי גישתה להורות על הקלטת הדיון בהליכים אזרחיים מכוח סמכותו הטבועה וכן מכוח ההוראה הכללית שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט. עוד הוסיפה הנהלת בתי המשפט כי על-פי הנוהל הנוהג בעניין זה, כאשר בית המשפט מחליט על ניהול הפרוטוקול בהליכים אזרחיים בדרך של הקלטת הדיון ואינו מטיל את הוצאות ההקלטה על אחד מהצדדים, נושאת הנהלת בתי המשפט בעלויות ההקלטה מתוך תקציב ייעודי שהוקצה לצורך כך.

דיון והכרעה