אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 653/16 O.P.A.I.E - Organization for the Care and Rehabilitation of the Greek Jews נ' החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ

רע"א 653/16 O.P.A.I.E - Organization for the Care and Rehabilitation of the Greek Jews נ' החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ

תאריך פרסום : 14/03/2017 | גרסת הדפסה

רע"א
בית המשפט העליון
653-16
06/03/2017
בפני השופטים:
1. י' עמית
2. מ' מזוז
3. ע' ברון


- נגד -
המבקש:
O.P.A.I.E - Organization for the Care and Rehabilitation of the Greek Jews
עו"ד אלעד מן
עו"ד צביקה ברק
עו"ד יוליה שפירו לוינסון
המשיבה:
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ
עו"ד אופיר פורת
פסק דין

 

השופט מ' מזוז: 

 

  1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר ג' גינת) מיום 24.12.2014 בע"א 7191-05-12, אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטתה מיום 22.3.2012 של ועדת הערר על-פי חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק נכסי הנספים).

 

רקע והליכים

 

  1. המבקש, O.P.A.I.E - Organization for the Care and Rehabilitation of the Greek Jews (להלן: המבקש) הוא תאגיד סטטוטורי שהוקם ביוון, על פי צו מלכותי משנת 1949, בהתאם להוראות חוק יווני שחוקק בשנת 1946, המורה בין היתר כי בהעדר יורשים וצוואה, יירש הארגון את רכוש יהודי יוון שנספו בשואה, אשר ישמש לשקם את יהודי יוון ששרדו (Emergency Law No. 846 of 18/22 January 1946 Regarding the waiver of the State’s right of inheritance over abandoned Jewish property) (להלן: החוק היווני).

 

  1. ערב מלחמת העולם השניה מנתה הקהילה היהודית ביוון, שמרכזה היה בעיר סלוניקי, כ-75,000 נפש. כפי העולה ממרכז המידע אודות השואה של "יד ושם", שיעור הנספים בשואה מקרב קהילה ותיקה ומפוארת זו היה קרוב לכ-90 אחוזים. רוב הניצולים היגרו מיוון אחרי המלחמה. חלק ניכר מהם לארץ ישראל ולמדינת ישראל.

 

  1. המשיבה, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן: המשיבה), היא חברה שהוקמה בישראל מכוח הוראות חוק נכסי הנספים, שמטרותיו הן שתיים: לפעול לאיתור נכסי נספים המצויים בישראל לשם השבתם ליורשיהם החוקיים, ולהביא לכך שהנכסים שיורשיהם לא נמצאו ישמשו לסיוע לניצולי שואה ולקידום הנצחת השואה (סעיף 1 לחוק).

 

  1. עם הקמת המשיבה, הועברו לידיה אלפי נכסים של נספי שואה, ביניהם גם מניות של חברת "Jewish Colonial Trust" (JCT/יק"ט), שהעביר לידיה האפוטרופוס הכללי (להלן: המניות). חברת JCT נוסדה באנגליה בשנת 1899 ביוזמתם של ראשי התנועה הציונית במטרה לשמש מכשיר כספי לקידום מטרותיה, וכ-250 אלף מניותיה הונפקו לציבור. בשנות החמישים של המאה הקודמת הועברה פעילותה של חברת JCT לחברת "אוצר התיישבות היהודים בע"מ" בישראל, ומניותיה הומרו למניות בחברה בישראל. היות שרוב מניות החברה הוחזקו בידי יהודים שנספו בשואה, ולא נפדו משום כך, נוסדה בראשית שנות הששים חברת "יק"ט נאמנות בע"מ" לשם הטיפול במניות אלה. בשלב מאוחר יותר הועברו המניות לידי האפוטרופוס הכללי, וממנו למשיבה, בהתאם להוראות חוק נכסי הנספים.

 

  1. ביום 24.2.2011 פנה המבקש למשיבה בבקשה להשיב לו "את השווי הכספי של 510 תעודות מניה של החברה האנגלית JCT שהועברו לישראל לפי הסכם עם יק"ט נאמנות בע"מ ביום 29.12.1960, ואשר היו שייכים ל-98 אזרחים יווניים ממוצא יהודי שנספו בשואה". זאת בהתבסס על סעיף 68 לחוק נכסי הנספים המפנה לפקודת הירושה, דרכה יש להחיל, לגישתו, את החוק היווני, לפיו בהעדר יורשים וצוואה יירש המבקש את רכושם של נספי השואה היווניים. לבקשה צורפה גם חוות דעת מטעם פרופ' פיליפוס דוריס (Philippos Doris) מאוניברסיטת אתונה לגבי תחולת החוק היווני על נכסי נספים אזרחי יוון.

 

           לאחר דיון בבקשת המבקש, דחתה המשיבה ביום 30.6.2011 את הבקשה, בקבעה כי לפי סעיף 68 לחוק נכסי הנספים, על נכס המצוי בישראל מעיזבונו של נספה השואה לא יחול כל דין זר, ובכלל זה גם החוק היווני אליו מתייחס המבקש, וכן כי ספק רב אם החוק היווני חל על נכסים שאינם נמצאים ביוון. עוד צוין כי המבקש אף לא עמד בתנאיו של החוק היווני עצמו, משלא הוכיח כי לא קיימים יורשים למניות האמורות, שהרי חלק מהמניות כבר הושב ליורשים החוקיים, ובקשות השבה נוספות עודן תלויות ועומדות, ופעולות לאיתורם של יתר היורשים טרם מוצו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ