רע"א
בית המשפט העליון
|
6403-14
07/01/2015
|
בפני כבוד השופט:
נ' סולברג
|
- נגד - |
המבקשות:
1. שירות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ 2. רון טכניקה בע"מ
עו"ד אילן לקפיש
|
המשיבה:
WHIRLPOOL EURPE S.R.L ITALY עו"ד אור בר-און גיל; אלון קנטי
|
פסק דין |
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב) בת"א 10982-10-12 מיום 18.8.2014, בה התקבלה בקשת המשיבה (להלן: "ווירפול") לביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום שניתן למבקשות.
רקע
2. ווירפול היא חברה שמקום מושבה באיטליה ועיסוקה בייצור מוצרי חשמל מסוגים שונים. המבקשות שימשו במשך שנים כתחנות למתן שירות תיקונים למוצרים שייצרה ווירפול באזור הצפון ובאזור ירושלים. בעניין זה שימשו המבקשות כקבלני-משנה של חברת שירות פלוס למוצרי צריכה ביתיים בע"מ (להלן: "שירות פלוס"), חברה הקשורה לחברת קרדן סחר בע"מ (להלן: "קרדן"), אשר שימשה באותה עת ועד ליום 31.12.2010 כיבואן הבלעדי של מוצרי ווירפול בישראל. על-פי העולה מכתבי הטענות, אין חולק כי לא קיים כל הסכם בכתב בין ווירפול לבין המבקשות. התקשרותה של ווירפול היתה עם קרדן באמצעות הסכם הפצה (להלן: "הסכם ההפצה"), כאשר אחת מהמחוייבויות בהסכם ביניהם היתה להקמת מערך שירות תיקונים עבור המוצרים שנמכרו על-ידי קרדן. התחייבות זו בוצעה באמצעות שירות פלוס, אשר בתורה התקשרה עם המבקשות בהסכם קבלנות משנה.
3. שירותי התיקונים שסיפקו המבקשות ניתנו בהתאם לכתבי אחריות מאת קרדן ואשר צורפו למוצרים שנרכשו על-ידי הצרכנים. כתבי האחריות ניתנו לשנה הראשונה (להלן: "תקופת האחריות הראשונית"), כאשר ניתנה לצרכנים אפשרות לרכוש אחריות מורחבת, למשך תקופה ארוכה של עד 7 שנים נוספות (להלן: "תקופת האחריות המורחבת"). כתבי האחריות האמורים הפנו את הצרכנים אל המבקשות לשם קבלת השירות. במשך השנים לא חויבו המבקשות לשלם עבור חלקי חילוף בגין התיקונים הנובעים מכתבי האחריות, ואֵלו נמסרו להן ללא עלות באמצעות שירות פלוס.
4. ביום 31.12.2010 הסתיימה התקשרותה של ווירפול עם קרדן, ולאחריה התקשרה ווירפול בהסכם הפצה עם חברת אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (להלן: "אלקטרה"), וזו הפכה ליבואן הבלעדי של מוצריה בישראל. ביום 17.1.2011 חתמו ווירפול וקרדן על כתב ויתור, במסגרתו התחייבה ווירפול להמשיך ולספק לקרדן חלקי חילוף או תשלום בשיעור עלות החלקים שישמשו לביצוע תיקונים במסגרת תקופת האחריות הראשונית, וכן חלקי חילוף בתשלום לביצוע תיקונים במהלך תקופת האחריות המורחבת, ביחס לכל המוצרים שנמכרו על-ידי קרדן עובר לסיום מועד הסכם ההפצה. זכויותיה של קרדן הומחו לשירות פלוס, בהסכמת ווירפול (בסייגים מסויימים שעיקרם שלילת כל קשר משפטי ישיר בין ווירפול לשירות פלוס). זמן קצר לאחר מכן הגישה קרדן בקשה לפירוק מרצון.
5. ביום 11.10.2012 הגישו המבקשות תובענה לבית המשפט המחוזי נגד מספר נתבעים, וביניהם קרדן, שירות פלוס, אלקטרה וווירפול. בכתב התביעה, כפי שתוקן לאחר מכן, נטען כי המבקשות ממשיכות להעניק שירות לצרכנים בהתאם להתחייבותן בכתבי האחריות, ואולם הן אינן מקבלות עוד חלקי חילוף ללא תמורה כפי שסוכם, ולפיכך הן נאלצות לקנות את החלפים בשוק החופשי על חשבונן. כמו כן נטען, כי שירות פלוס ומנהליה קיבלו סכומי כסף שונים מאת קרדן עבור תיקונים שונים וחלקי חילוף, אך סכומים אלו לא הועברו אל המבקשות. בכתב התביעה נתבקש סעד של מתן חשבונות וכן סעד כספי בסך של 10,000,000 ₪ בגין הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה, מצג שווא, עשיית עושר ולא במשפט ועוד. אשר לווירפול נטען בכתב התביעה כי זו הטעתה או רימתה את המבקשות, הפרה הסכמים עמן ולחלופין גרמה להפרת הסכם עמן, לא וידאה כי המבקשות קיבלו את החלפים ואת הכספים שהעבירה לשירות פלוס, ניהלה משא ומתן בחוסר תום לב, קיבלה שלא על-פי זכות שבדין נכס או טובת הנאה, ועוד כהנה וכהנה טענות. בנוסף לכך נטען כי ווירפול חבה באחריות שילוחית למעשיהם ולמחדליהם של יתר הנתבעים.
6. ביום 10.11.2013 הגישו המבקשות בקשה לבית המשפט המחוזי להתיר המצאת כתב תביעה לווירפול, על אף שמקום מושבה מחוץ לישראל, וזאת בהתבסס על תקנה 500(4), (5), (7) ו-(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ביום 1.12.2013 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. ביום 29.1.2014 ניתן נגד ווירפול פסק דין בהעדר הגנה. פסק דין זה בוטל לבקשת ווירפול ביום 27.4.2014 בשל ספק שהתעורר באשר להמצאת כתב התביעה. ביום 15.5.2014 הגישה ווירפול כתב הגנה, ובד בבד הגישה ווירפול גם בקשה לביטול היתר ההמצאה.
7. בבקשה נטען כי אין לתביעה דבר וחצי דבר עם ווירפול, שכן התביעה כולה דנה בסכסוך שנתגלע בין המבקשות לבין שירות פלוס וקרדן, בעוד שהקשר היחיד של ווירפול לתובענה הוא בכך שמוצריה נמכרו בישראל על-ידי קרדן. הסיבה היחידה להכללתה בתביעה, כך ווירפול, היא בהיותה 'כיס עמוק', והעובדה כי המבקשות אינן יכולות להיפרע מקרדן בשל חדלות הפרעון. עוד נטען בבקשה כי המבקשות לא ביססו עילת המצאה על-פי אחת מהחלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות. לשם הבנת הדברים, נזכיר את נוסחה של תקנה 500 ותקנות-המשנה הרלבנטיות:
"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
...
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: