רע"א
בית המשפט המחוזי
|
56152-06-15
30/06/2015
|
בפני השופטת:
ורדה פלאוט
|
- נגד - |
מבקשים:
אורפז מימוש זכויות רפואיות (בתעשייה) בע"מ
|
משיבים:
גדעון מובשוביץ
|
החלטה |
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 10.06.15 (כב' הרשמת הבכירה ר. ארד) לפיה הסמכות לדון בתובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיב, נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וע"כ הועבר הדיון בתובענה לביה"ד המוסמך. כן חוייבה המבקשת בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.
2.כאמור בהחלטה נושא בקשת רשות הערעור, המשיב (המבקש בבימ"ש קמא) טען כי בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד- מעביד, ופרט את המסכת העובדתית היוצרת יחסים כאמור בתצהיר.
המשיבה הגיבה לטענות המבקש, בתגובה שלא נתמכה בתצהיר, כי בהתאם להסכם בין הצדדים אין מדובר ביחסי עובד- מעביד.
נקבע כי אין בתגובה התייחסות ישירה לטענותיו המפורטות של המשיב, לרבות הטענה כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו הסכם פיקטיבי.
כן נקבע שהצדדים מסכימים כי ההכרעה בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד- מעביד מסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, היינו כי על התשתית העובדתית שפרש המשיב להיבחן ע"י בית הדין לעבודה, וכך הורה בימ"ש קמא.
3.תמצית טענות המבקשת-
המבקשת קיבלה לידיה רק חלק מבקשת המשיב שהוגשה בבימ"ש קמא, התצהיר לא צורף, המבקשת לא ידעה שצורף תצהיר וע"כ לא הגישה תצהיר מטעמה.
לגופו של עניין, גם אם הסמכות לדון בשאלה האם חלו יחסי עובד – מעביד נתונה לבית הדין לעבודה, "אין בכך רבותא לעניין העברת הדיון", שהרי- כך לטענת המבקש- אם המסקנה תהיה שלא חלו יחסים כאלה בין הצדדים, לא יהיה בית הדין מוסמך לדון בתובענה שהגישה המבקשת.
4.דין בהקשה להידחות ללא צורך בקבלת תגובת המשיב.
די בכך שאין מחלוקת כי שאלת מהות היחסים בין הצדדים הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ואכן זהו המצב המשפטי לאשורו ע"פ הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969, כדי להביא לתוצאה כי יש להעביר את הדיון להכרעת הערכאה המוסמכת- בית הדין לעבודה. תוצאה זו מתחייבת מנסיבות העניין, בין אם הגיש המשיב תצהיר מפורט, ובין אם לאו.
הטענה בעניין אי צירוף התצהיר לידי המבקשת תמוהה. באם לא צורף תצהיר, היה מצופה כי המבקשת תציין זו בתגובתה, שהרי הבקשה נסמכת על טענות עובדתיות מובהקות (סעיפים 7-21 לבקשה). הכיצד לא טענה המבקשת בתגובתה שיש צורך בצירוף תצהיר בנסיבות אלה?!
כך או כך, עם תצהיר ובלעדיו, על פניו המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית, והיא ממוקדת בשאלה שהערכאה המוסמכת לדון בה היא בית הדין לעבודה (ולכך מסכימה גם המבקשת, כאמור בסעיף 4 לתגובתה בבימ"ש קמא).
לפיכך, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, וע"כ, כאמור, נדחית הבקשה.