רע"א 5066-15 אלמסרא נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף אום אל פחם

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) מיום 22.6.2015 בה"פ 19607-06-15, בה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב (להלן: "הבנק") לסגור את חשבון הבנק של המבקשת המנוהל בסניפו שבאום-אל-פאחם.

2. על-פי הנטען בבקשה, המבקשת היא עמותה אשר נוסדה ביום 24.2.2011, ורשומה אצל רשם העמותות. מר מחאמיד חוסין (להלן: "חוסין") מונה כמנהל המבקשת וכאחד ממורשי החתימה שלה, והוא כיהן בתפקיד זה עד לחודש יולי 2015. עם תחילת פעולתה של המבקשת, היא פתחה חשבון אצל הבנק (להלן: "החשבון"), ופעלה באמצעותו במשך שנות קיומה.

3. ביום 3.5.2015 שלח הבנק הודעה למבקשת, לפיה חוסין שימש עד תום השנה שחלפה גם כמנהל בחברת מוסלמיות למען אל-אקצא בע"מ, אשר הוכרזה ביום 15.1.2015 כהתאחדות בלתי מותרת. על רקע זה הודיע הבנק למבקשת כי בכוונתו לסגור את החשבון, בהתאם לדרישות חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן: "הצו") והוראה 411 להוראות ניהול בנקאי תקין. המבקשת השיגה על החלטת הבנק והודיעה לו כי לדידה מדובר בהחלטה בלתי סבירה והיא עלולה להסב לה נזק רב. כמו כן פנה חוסין בעל-פה אל סגן מנהל סניף הבנק, והציע לו כי המבקשת תחליף את מורשי החתימה שלה, כך שחוסיין לא ימנה עליהם. ברם, ההצעה האמורה לא התקבלה על דעתו של הבנק, וביום 4.6.2015 הודיע למבקשת כי הוא עומד על סגירת החשבון.

4. ביום 9.6.2015 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תובענה על דרך של המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה להורות לבנק להימנע מסגירת החשבון. בד בבד הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. בית המשפט המחוזי החליט כי אין מקום למתן הצו במעמד צד אחד, וקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. בבקשה טענה המבקשת כי החלטת הבנק לסגור את החשבון מהווה סירוב בלתי סביר לפתוח ולנהל חשבון בנקאי, ומנוגדת להוראות סעיפים 2(א)-2(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981. עוד נטען כי סגירת החשבון תסב למבקשת נזק כלכלי וחברתי כאחד, וזאת מאחר והחשבון מתנהל במשך שנים ארוכות, מספרו ידוע לכל הגופים והתורמים שיש למבקשת קשר עסקי עמם, וסגירתו תמנע את המשך הקשרים האמורים. מנגד טען הבנק, כי בהיות חוסין בעל תפקיד בהתאגדות שהוכרזה כבלתי מותרת, מוצדקת ההחלטה לסגור את החשבון, ומכל מקום עושה אותה להחלטה סבירה וככזו שבית המשפט לא יתערב בה. בהקשר זה הטעים הבנק כי חוק איסור מימון טרור והצו מטילים עליו חובות ואיסורים פליליים חמורים בתחום זה, וכי הוא אינו יכול להיות 'בן ערובה' ומחוייב בהמשך תמיכה בפעילות העמותה, עם כל הסיכון המשתמע מכך, בין היתר גם לשמו הטוב. בהתאם לכך טען הבנק כי סיכויי התובענה קלושים, וכי מכל מקום לא יגרם למבקשת נזק שאינו ניתן לתיקון, שכן אין מניעה שתפעל באמצעות חשבון בבנק אחר. הבנק הדגיש כי הוא מוכן להקפאת החשבון, באופן שתתאפשר משיכת היתרה, ואולם הצעה זו לא היתה מקובלת על דעתה של המבקשת.

5. לאחר קיום דיון במעמד ב"כ הצדדים נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשה לסעד זמני, וקבע כי הבנק לא יסגור את החשבון עד למתן פסק דין בתובענה, ואולם כל עוד מתנהל ההליך יוקפא החשבון, ולא תתאפשר בו כל פעילות למעט משיכה חד-פעמית של היתרה המצויה בו. בהחלטתו הטעים בית המשפט כי באשר לסיכויי התובענה מדובר במצב בלתי שגרתי, מאחר שעל המבקשת להוכיח עובדה שלילית, דהיינו שלא מתקיימות לגביה הנסיבות המצדיקות, לטענת הבנק, את סגירת החשבון, ומנגד, לכאורה מתהפך הנטל ועל הבנק לשכנע בסבירות החלטתו. מכל מקום, קבע בית המשפט כי בענייננו השיקול המטה את הכף הוא מאזן הנוחות. בהקשר זה, כך נקבע, טענת המבקשת לנזק בלתי הפיך אינה משכנעת:

"טענתה של המבקשת שסגירת החשבון תמנע ממנה קבלת תרומות, מפני שמספר החשבון ידוע לכל מי שבא בדברים איתה, נראית לי טענה סתמית. בעידן הנוכחי, שבו ניתן להפיץ כל מידע בכל נושא ובכל תפוצה שהיא, והכול תוך פרק זמן שאינו עולה על מספר דקות, לא ניתן לקבל טענה ממין זו שהעלתה המבקשת, ולכן, משאין חשש שייגרם לה נזק שאינו ניתן לתיקון, אין הצדקה למתן הסעד הזמני המבוקש".

6. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, אישור סגירת החשבון בשלב זה יהפוך את הדיון בתובענה העיקרית לתיאורטי בלבד, ומפאת איזון האינטרסים מתחייבת התוצאה כי החשבון לא יסגר, אך לא תבוצע בו כל פעילות עד להכרעה בהליך.

7. מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט כשהורה על הקפאת החשבון. לטענתה, הקפאת חשבון הבנק כמוה כסגירתו, שכן היא לא תוכל להמשיך ולפעול בחשבון בצורה כלשהי. המבקשת עומדת על דעתה כי סגירת החשבון תסב לה נזק חמור, וכי הדבר ימנע קבלת תרומות והמשך קיום קשרים עסקיים עם גופים שונים. לטענתה, בעקבות ההחלטה יגרם נזק גם לעמותות ומוסדות ציבוריים נוספים הנתמכים על-ידי המבקשת, שכן היא לא תוכל להמשיך ולהעביר להם כספים. המבקשת טוענת כי מאז פתיחת החשבון היא קיימה את כל ההוראות אשר חלות עליה במסגרת יחסיה עם הבנק, וכי אי-מתן הסעד הזמני שביקשה ירוקן למעשה את ההליך העיקרי מתוכנו. בנוסף לכך טוענת המבקשת, כי מאז קבלת ההחלטה מושא הבקשה דנן, פנתה למספר בנקים לשם פתיחת חשבון, ואֵלו ביקשו פרק זמן כדי לבחון את הבקשה וטרם החזירו תשובה בעניין, למעט בנק אחד אשר הודיע כי ממילא אינו מנהל חשבונות בנקים לעמותות מסוגה של המבקשת.