רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
46982-12-14
11/01/2015
|
בפני הרשמת:
עינת רביד
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אליעז בנימינה (18-18) בע"מ 2. ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ 3. מרדכי סימנהוז 4. משה אפרים
|
משיבה:
שני - שנהב חברה לשרותים בע"מ
|
החלטה |
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
-
בקשת רשות הערעור נסבה על החלטה של בית משפט השלום (כב' השופט עודד מאור) בתיק 54205-07-12 מיום 24.11.14 בעניין גילוי מסמכים (בקשה 30) (להלן: "ההחלטה"). המבקשים הגישו בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה כך שהמועד יחול תוך 30 יום מיום המצאת הכרעה בבקשה לעיון חוזר.
-
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בכך יהיה אך ורק כדי להאריך את ההליכים המקדמיים המתמשכים בין הצדדים מזה למעלה משנתיים וכי מדובר בבקשה המוגשת בניגוד לדין.
-
המבקשים טענו כי יש טעות מובהקת על פני ההחלטה, משום שלמרות שכב' השופט מאור קבע בהחלטה בטעות כי המבקשים לא התנגדו לגילוי מסמכים מסויימים הרי שבפועל הם התנגדו.
דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד, בתגובה ובתשובה, אני מוצאת כי יש מקום לדחות את הבקשה. להלן אפרט נימוקי.
-
המועד להגשת בר"ע על ההחלטה של בית משפט השלום קבוע בחיקוק ולפיכך הארכת מועד להגשתו טעונה "טעם מיוחד". הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מקימה "טעם מיוחד" להארכת מועד. ראו בש"פ 4134/09 אייל שרביט נ' מדינת ישראל (25.5.09).
-
יתר על כן, בקשה לעיון נוסף או חוזר אינו הליך מוכר בתקנות סדר הדין האזרחי (להבדיל ממקרים מסויימים בסדר הדין הפלילי ואחרים) ואין אפשרות דיונית להגישו [ראו רע"א 12/11 שושני נ' מינהל מקרקעי ישראל (27.10.11)] ולכן בוודאי שאינו יכול לשמש טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בדין.
-
לא זו אף זו, שנראה שאין לאפשר הארכת מועדים באופן מלאכותי באמצעות הגשת בקשות לעיון חוזר במקום הגשת הערעור או בקשת רשות הערעור (ראו רע"א 3435/08 מועלם נ' ישראפלורס בע"מ ובספרו של ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק ראשון, מהדורה שביעית, 2011 עמ' 110).
-
לפיכך, אני מוצאת כי לא היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת