במסגרת בקשת רשות ערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה מיום 31.8.14 בת"א 25068-08-14, לפיה נצטוו המבקשים להימנע מלעשות שימוש חורג, לרבות הפעלה של גן ילדים בנכס המקרקעין שלהם ברחוב פנחס מאירי 31 פתח תקווה (להלן: "הנכס").
הטעם המרכזי של בית משפט קמא היה כי הפעלת גן ילדים בנכס מהווה הפרת חובה חקוקה.
ביום 27.8.14 הפכה אמנם הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה החלטה קודמת שלה (מיום 19.6.14), ואישרה את בקשת המבקשים לשימוש חורג למשך 3 שנים, אך כפי שנקבע באותה החלטה, אין היא מהווה היתר, שיינתן רק לאחר מילוי שורת דרישות של מהנדס העיר המפורטות באותה החלטה, ואם לא יוגש ערר תוך 30 יום. ההחלטה עצמה נכנסת לתוקף 15 יום מיום מתן ההחלטה.
בית המשפט קבע כי בהיעדר היתר לשימוש חורג, הפעלת הגן תעמוד בניגוד לחוק, ובית המשפט לא ייתן לכך יד. לפיכך הוצא הצו הנ"ל (להלן: "צו המניעה הזמני").
לבקשה הוגשה תגובה ותשובה לתגובה.
באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור, יש לזכור כי המבקשים רשמו ילדים לגן עוד בחודשים אוקטובר – נובמבר 2013, שעה שלא היה בידם היתר לשימוש חורג, ובטרם התבקש היתר כזה, ובכך נטלו על עצמם סיכון כי לא יהא היתר לשימוש חורג במועד המיועד לפתיחת הגן. כמו כן, ידעו לפחות מפברואר 2014 על התנגדות המשיבה (בעלה הגיש אז תביעה ובקשה לצמ"ז נגד המבקשים שנמחקה בהמתנה להחלטת הוועדה המקומית). בהעדר היתר כדין לשימוש חורג, מהווה הפעלת גן הילדים הפרת חובה חקוקה, ודי בהוכחת פגיעה במבקשת ואין צורך בהוכחת מטרד. כאשר הגן מיועד לשימוש 70 ילדים, ניתן להסיק בנקל כי קיימת פגיעה במשיבה הן מבחינת קשיי התחבורה במועדי הגעת ועזיבת ילדי הגן, והן במישור הרעש. במצב בו נדחתה בקשת המבקשים לשימוש חורג ביום 19.6.14, ורק ביום 27.8.14 אושרה הבקשה, ברי כי לא היה כאן גם שיהוי מצד המשיבה. איני מקבל גם את טענות המבקשים לאי ניקיון כפים של המשיבה רק בשל כך שאין בידה טופס 4 לגבי הנכס בו מתגוררים היא ומשפחתה.
מנגד, במישור מאזן הנוחות, יש להביא בחשבון את הקושי במציאת פתרון לעשרות רבות של ילדים שנרשמו לגן, אשר הוריהם עלולים להיפגע, לכאורה ללא עוול בכפם, במיוחד אם לא יינתן להם פרק זמן להתארגנות, הקשה ממילא לאחר פתיחת שנת הלימודים.
כמו כן, במישור התכנוני, הכף נוטה עתה מעט לטובת המבקשים, שהרי גם אם טרם ניתן היתר לשימוש חורג, ההחלטה התקפה עתה היא ההחלטה המאשרת את השימוש החורג לתקופה של 3 שנים. אין בכך כמובן כדי לשלול את הצורך בהיתר כדין לשימוש חורג על מנת להפעיל את גן הילדים.
באשר לשאלת היכולת להשיב את המצב לקדמותו, ברי כי אם לא יופעל הגן עתה, סביר כי לא יופעל בהמשך השנה (גם אם יבוטל צו המניעה), שהרי הורי הילדים הרשומים לגן ייאלצו למצוא להם פתרון אחר לשנת לימודים זו. עדיין, אין בכך משום קושי בהשבת מצב לקדמותו, שהרי מדובר בגן חדש שטרם החל לפעול עת ניתן צו המניעה ביום 31.8.14.
לאחר שקילת כל השיקולים כאמור לעיל ועריכת האיזונים הנדרשים ביניהם, נראה כי הפתרון המתבקש הוא פתרון בינים, שיעכב ביצוע החלטת בית משפט קמא לפרק זמן מוגבל קצר יחסית, שבמהלכו תהא למבקשים אפשרות לעשות את הדרוש לקבלת היתר לשימוש חורג. בקביעת פרק הזמן הנדרש הבאתי בחשבון גם את הודעת המשיבה מהיום לפיה הדיון בוועדת הערר מחוז מרכז בשני העררים (זה שהוגש על ידי המבקשים על כך שתקופת השימוש החורג היא 3 שנים ולא 5 שנים, וזה שיוגש על ידי המשיבה לגבי עצם אישור השימוש החורג). כמו כן, יועמדו על ידם בטוחות, שייעודן להבטיח את קיום צו המניעה הזמני, ככל שישוב לעמוד בתוקפו (במיוחד לאחר שהופר ביום 1.9.14, ומן הסתם גם היום). כן תינתן הודעה מתאימה להורי הילדים בגן, על מנת שיידעו את מצב הדברים לאשורו, וייערכו במידת הצורך למצב בו לא ניתן יהיה להפעיל את גן הילדים.
נוכח האמור לעיל, ניתן צו המעכב את ביצוע החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה מיום 31.8.14, בתנאים הבאים:
א.צו עיכוב הביצוע הוא עד 31.10.14 ותוקפו יפוג באותו מועד, אלא אם כן יהא באותו מועד היתר כדין לשימוש חורג בנכס כגן ילדים.
ב.אם תינתן החלטה בבקשת רשות הערעור לפני 31.10.14, יסתיים כמובן עיכוב הביצוע עם מתן ההחלטה, ובכפוף לאמור באותה החלטה.
ג.המבקשים יפקידו בקופת בית משפט השלום בפתח תקווה לא יאוחר מיום 7.9.14 סך של 75,000 ₪ שישמשו כבטוחה לכך שצו המניעה הזמני שניתן בבית משפט השלום יקויים על ידם, אם ישוב צו זה לעמוד בתוקפו. ניתן להפקיד חלף האמור לעיל ערבות בנקאית על סך 75,000 ₪ צמודה למדד בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן.