רע"א 37271-12-16 קיבוץ רמת יוחנן -אגודה חקלאית שיתופית נ' אפיקי ידע רם בע"מ

הרקע לבקשה:

בפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) שניתנה בת"א 33085-02-16 ב- 22.11.16, במסגרתה קיבל בימ"ש קמא את בקשת המשיבה לעיכוב כל ההליכים בתיק.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

המשיבה טענה בהזדמנויות שונות בפני בימ"ש קמא כי עניינה של התובענה כבר תלוי ועומד בפני ביהמ"ש המחוזי בשני הליכים שונים (תא"ק 28568-01-16 ות"א 20731-04-16 שאוחדו בהתאם להחלטת כב' הנשיא השופט יוסף אלרון לדיון בפני כב' השופטת עפרה אטיאס) ומשכך יש לעכב את הדיון בתובענה המתנהלת בבימ"ש קמא. על פי טענות המשיבה, כפי שהוצגו בפני בימ"ש קמא, ההכרעה בהליכים התלויים ועומדים בביהמ"ש המחוזי העוסקים במערכת ההסכמים בין הצדדים תייתר את הדיון בתובענה המתנהלת בבימ"ש קמא, שאינה עוסקת אלא בעניין צדדי של אותה מערכת הסכמים. כן טענה המשיבה כי יש לעכב את הדיון כדי למנוע החלטות סותרות ופגיעה באמון הציבור וכדי למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר והוצאות נכבדות וכן על מנת לייעל ולפשט הליך דיוני תוך כיבוד הערכאה דלמעלה. המשיבה טענה, בתמצית, כי בין הצדדים נחתמה מערכת הסכמים והצדדים אף פעלו בהתאם להסכמים במשך זמן רב, אך המבקשת מנסה להתנער ממערכת הסכמים זו ולטעון שהיא בטלה ואילו המשיבה עומדת על טענתה שמערכת ההסכמים מחייבת. לטענת המשיבה, כפי שטענה בפני בימ"ש קמא, הכרעה במחלוקת בסיסית זו מונחת לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בהליכים שאוחדו כאמור וההליך בבימ"ש קמא, העוסק בתובענה לפינוי שהגישה המבקשת לשם פינוי המשיבה מנכס שבבעלותה בניגוד למערכת ההסכמים שנכרתה בין הצדדים, עוסק בעניין צדדי של אותה מערכת הסכמים.

טענות אלה של המשיבה נדחו בעבר, כאמור, על ידי בימ"ש קמא ואף בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בימ"ש קמא בעניין זה בעבר נדחתה על ידי בימ"ש זה (רע"א 8749-09-16), תוך שצוין כי ככלל, כאשר מדובר בתביעות המעלות מערכת עובדתית דומה ושאלות דומות, אכן יש מקום להורות על עיכוב ההליכים, אולם החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד מושפעת ממגוון שיקולים, ביניהם היקף השאלות המשותפות בשני ההליכים ומידת הזהות ביניהן, מניעת הכרעות סותרות, יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי וכן השאלה אם אחד ההליכים עשוי לייתר את השני. עוד נקבע בהחלטת בימ"ש זה ברע"א 8749-09-16 כי "ההחלטה בדבר עיכוב הליכים היא כאמור החלטה שבשיקול דעת, ובשל אופיה הדיוני עשויה ערכאת הערעור להסתייג מלהתערב בה" [ראו: רע"א 1573/16 עמנואל הרט נ' חברת אורג'ניקס (24.5.2016); רע"א 6576/15 מלכה אהרון נ' משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה (29.10.2015)]. כן צוין כי טוב היה עושה בימ"ש קמא לו נימק, גם אם בקיצור, את החלטתו, אך לעת הזו, נראה כי בימ"ש קמא אינו נדרש בדיוק לאותן שאלות אשר מתבררות בפני ביהמ"ש המחוזי במסגרת התובענות שאוחדו. על כן, נקבע כי אין מקום בשלב זה להתערב בהחלטת בימ"ש קמא שלא לעכב את ההליכים בתובענה הנדונה בפניו. עם זאת, צוין באותה החלטה כי ככל שיתברר בהמשך הדרך שעל בימ"ש קמא להידרש לטענות ולסוגיות העולות גם בהליכים המנוהלים בביהמ"ש המחוזי, וכי הדבר עלול ליצור קביעות שיפוטיות סותרות, ייתכן שיהיה בכך משום שינוי נסיבות המצדיק דיון מחודש בשאלת עיכוב ההליכים.

ביום 22.11.16 דן בימ"ש קמא שוב בבקשה שהועלתה על ידי המשיבה לעיכוב ההליכים בתובענה והופנה נקודתית לסעיפים בכתב התביעה המתוקן שהגישה המשיבה (הנתבעת שם) לביהמ"ש המחוזי במסגרת ת.א. 20731-04-16, כאשר במסגרת סעיפים אלו ממוקדת דרישה ספציפית להכרעת ביהמ"ש בטענה כי הודעות הביטול ששלחה המשיבה ביחס למערכת ההסכמים ואשר מכוחם הוגשה גם תביעת הפינוי לבימ"ש קמא, נטולות תוקף משפטי ונשלחו שלא כדין. בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי כאשר התבקשה עמדת המבקשת (התובעת שם) לסוגיה זו במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.11.16, התברר כי אין מחלוקת כי מדובר בסוגיה העומדת לפתחו של ביהמ"ש המחוזי ונחוצה הכרעה שם. על כן, הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי מתן אפשרות לצדדים לנהל את ההליך בפני בימ"ש קמא בסוגיה זו עלול ליצור קביעות שיפוטיות סותרות. לכן, לאור הערת בימ"ש זה במסגרת רע"א 8749-09-16 הנ"ל ולאחר שבימ"ש קמא שקל פעם נוספת את הנושא על רקע הטיעונים שנשמעו בפניו ביום 22.11.16, קבע בימ"ש קמא כי אין מנוס מעיכוב ההליכים בתובענה זו.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת במסגרת בקשת רשות הערעור הנוכחית כי החלטה זו של בימ"ש קמא אינה מתיישבת עם החלטת ביהמ"ש המחוזי ברע"א 8749-09-16 ועם שורה של החלטות קודמות של בימ"ש קמא באותו עניין וכן אינה מתיישבת עם הדין וההלכה הפסוקה בעניין נשוא בקשה זו. נטען כי לא חל כל שינוי נסיבות כלשהו המצדיק עיון מחדש בהחלטת בימ"ש קמא לדחות את ניסיונות המשיבה לעיכוב ההליכים ולכן יש להורות על ביטול החלטת בימ"ש קמא המורה על עיכוב ההליכים. כן נטען כי מכוחו של הסעד נשוא החלטת בימ"ש קמא מוחזקים שני הצדדים כעוברים על החוק שכן שהייתה של המשיבה במושכר אסורה על פי דין.

הכרעה ודיון:

לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטת בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, בנסיבות העניין.

כפי שצוין גם בהחלטת בימ"ש זה במסגרת רע"א 8749-09-16 הנ"ל, הכלל הוא כי כאשר מדובר בתביעות המעלות מערכת עובדתית דומה ושאלות דומות אכן יש מקום להורות על עיכוב ההליכים, זאת בשים לב למגוון שיקולים. מדובר בהחלטה שבשיקול דעת, בשים לב למכלול השיקולים, ובשל אופייה הדיוני של החלטה מסוג זה ערכאת הערעור תסתייג מלהתערב בה.