רע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
35651-09-14
19/10/2014
|
בפני השופט:
צבי ויצמן
|
- נגד - |
מבקשים:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול
|
משיבים:
1. ע' ב' 2. ביטוח ישיר בע"מ
|
החלטה |
בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' ריבה שרון) מיום 30.6.14 הקובעת כי קביעותיו של המומחה הרפואי ד"ר ברוך עמרמי אשר בדק את המשיב 1 (להלן – המשיב) בקשר לתאונת דרכים שאירעה לו ביום 8.9.11 מחייבת את המבקשת אף ביחס לתאונת דרכים מיום 22.1.11 על אף שלא הייתה כלל צד להליך מינוי המומחה.
קיצורן של העובדות הנדרשות לנדון
1.המשיב היה מעורב בשתי תאונות דרכים, האחת מיום 22.1.11 (להלן – התאונה הראשונה) והשניה מיום 8.9.11 (להלן – התאונה השניה).
2. המשיב בחר להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט השלום בפ"ת דווקא בקשר לנזקיו מהתאונה השניה. במסגרת אותה התביעה הגיעו המשיב והמשיבה 2, מבטחת הרכב בביטוח החובה בעת התאונה השניה (להלן- המשיבה) להסכמה לפיה ימונה ד"ר עמרמי כמומחה בתחום האורטופדי לבדיקת נכותו של המשיב בקשר עם התאונה השניה.
3. ביום 6.5.13 ניתנה חוות דעתו של המומחה לפיה נקבע כי למשיב נותרה נכות רפואית צמיתה ומשוקללת בשיעור של 9.75% בקשר עם התאונה השניה. ד"ר עמרמי ציין בחוות דעתו כי הוא מייחס את נכותו של המשיב לתאונה השניה היות ו"לאור המימצאים בגין התאונה ב 22.1.11 לא נוצרת מסה קריטית כדי לכמת עבר רפואי".
דא עקא, שביום 19.2.14 שלחה המשיבה למומחה שאלות הבהרה והוסיפה וצרפה לעיונו מסמכים רפואיים אשר נערכו לאחר התאונה הראשונה וקודם לשניה, בתשובה לשאלות ההבהרה שנשאל ולתיעוד הנוסף שהוצג לפניו, הבהיר המומחה כי יש בתיעוד זה בכדי לשנות את קביעותיו הקודמות וכי הנכות שמצא למשיב הורתה ב"מצב קודם".
4.בעקבות תשובות המומחה הגיש המשיב כתב תביעה מתוקן בו הוסיף וטען לנזקים גופניים כתוצאה מהתאונה הראשונה וצירף את המבקשת, אשר ביטחה את רכבו בביטוח החובה במועד הרלבנטי, כנתבעת.
במסגרת כתב הגנתה ותגובתה לבקשה למינוי מומחה טענה המבקשת כי חוות דעתו של ד"ר עמרמי אינה מחייבת אותה שכן לא הייתה כלל צד להליך המינוי וככל שיש ראשית ראיה לקיומה של נכות אורטופדית יש למנות מומחה נוסף לבדיקת המשיב וקביעת נכותו הנובעת מהתאונה הראשונה.
המשיבים טענו, מאידך, כי קביעת המומחה מחייבת את המבקשת ואין מקום למינוי מומחה נוסף.
5.בהחלטתו מיום 30.6.14 מצא בית המשפט קמא לדחות את טענות המבקשת והחליט שלא למנות, בשלב זה (כלשונו), מומחה רפואי אחר או נוסף לקביעת נכותו של התובע בגין התאונה הראשונה. בית המשפט קמא מצא כי המומחה השכיל לשנות דעתו בעבר כאשר הוצג לפניו תיעוד רפואי שלא עיין בו קודם לכן, לפיכך חזקה עליו שלא יהסס לשנות דעתו בהמשך אם יועבר לעיונו תיעוד נוסף ע"י המבקשת אשר יש בו ללמד כי נכותו של המשיב אינה מהתאונה הראשונה. בית המשפט סבר כי בנדון מינוי מומחה נוסף עלול להביא למצב "שהדעת אינה סובלת" על פיו תינתנה חוות דעת סותרות על ידי מומחים של בית המשפט. בית המשפט הוסיף והבהיר כי אין מניעה שהמבקשת תוסיף ותשלח שאלות הבהרה למומחה, תמציא לו תיעוד נוסף המצוי ברשותה ובמידת הצורך אף תעתור להעמדת המשיב לבדיקה נוספת לפני המומחה.