רע"א 331/17 נירה להב נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

        עניינה של בקשה זו בהגנה ייצוגית.

           מוסד התובענה הייצוגית נועד להתגבר על כשל בסיסי – תובעים רבים להם  עומדת עילת תביעה דומה, אשר נמנעים מלהגיש תביעה אישית בשל העלות והמשאבים הניכרים הכרוכים בכך ביחס לסכום התביעה. רציונל זה, כוחו יפה לכאורה גם להגנה ייצוגית – נתבעים רבים על-ידי אותו תובע, שעומדות להם עילות הגנה דומות, אך הם נמנעים מלהתגונן בשל "תוחלת ההגנה", קרי, מכפלת סכום התביעה בסיכויי ההצלחה נמוכה מהעלות ומהמשאבים הנדרשים לניהול הגנתם מול התביעה שהוגשה נגדם.

1. הורתה של הבקשה שבפניי בבקשה לביצוע תביעה לסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצל"פ). התביעה, על סך 1,098 ₪ בלבד, הוגשה על-ידי המשיבה כנגד המבקשת בגין שימוש בשירותי טלפון ואינטרנט. המבקשת התנגדה לביצוע התביעה, וזו הועברה לבית משפט השלום כתובענה בסדר דין מהיר (תא"מ 714-01-10).

           להגנתה, טענה המבקשת כי אין בסיס לחלק מהחיובים המרכיבים את סכום התביעה. כך למשל, טענה כי חויבה בגין תקופה המאוחרת לתקופת ההתקשרות בינה לבין המשיבה; כי חויבה בקנס בגין יציאה מוקדמת מהתחייבות, על אף שתקופת ההתחייבות הסתיימה; כי חויבה בגין ציוד תקשורת שכבר שילמה את תמורתו המלאה. כן טענה כי יש לקזז מסכום התביעה סכומים שהמשיבה כבר גבתה מהמבקשת עבור שירות שלא התבקש על-ידה (שירות "שיחה מזוהה"), וכן הלינה על סירוב המשיבה לאפשר ללקוח לשלם חלק מסכום החיוב שאינו שנוי במחלוקת, ובכך למנוע את תפיחת החוב. עוד נטען, כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכי משפט שכן חלק מרכיבי תביעת החוב אינם מתאימים למסלול הקבוע בסעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ.

2. ביום 12.5.2010 – לאחר שתצהיר ההתנגדות של המבקשת התקבל והפך לכתב הגנה, ולאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית – הגישה המבקשת "בקשה לאישור ההגנה בתיק כהגנה ייצוגית" (להלן: בקשת האישור), בגדרה נטען כי התנהלות המשיבה בעניינה "משקפת דפוס התנהגות סדרתי ביחסיה עם לקוחותיה"; כי לקוחות המשיבה חשופים לדרישות תשלום עבור שירותים שלא ביקשו לרכוש ודרישות כספיות שאינן מעוגנות בכל חוזה או הוראת דין. המבקשת תמכה יתדותיה בהוראת תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), המורה כדלקמן:

אחד מטעם כל המעונינים

29. (א) היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם – לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם – לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית המשפט או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית המשפט או לרשם, ככל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה. (הדגשה הוספה – י.ע.).

           נטען כי תקנה 29 יכולה לשמש אכסניה לבירור עילות הגנה דומות על דרך של הגנה ייצוגית. לעניין זה הפנתה המבקשת למאמרם של המלומדים אסף חמדני ואלון קלמנט "הגנה ייצוגית וגבייה לא חוקית" משפטים לח(3) 445 (תשס"ט) (להלן: חמדני וקלמנט), אשר תומכים במוסד ההגנה הייצוגית ומצביעים על היתרונות הגלומים בהגנה ייצוגית על פני תביעה ייצוגית במקרים של גבייה שלא כדין.

3. בהתאם להחלטת בית המשפט, הגישה המשיבה תגובתה, במסגרתה טענה בהרחבה כי יש לסלק על הסף את בקשת האישור בהיעדר עיגון בדין הישראלי להליך של "הגנה ייצוגית". כן העלתה המשיבה טעמים נוספים בגינם יש לדחות לשיטתה את הבקשה, בהם בין היתר, שיהוי בהגשתה, והיעדר סמכות עניינית, שכן הסכום הכולל של תביעות המשיבה בעניינים להם טוענת המבקשת עולה על 2.5 מיליון ש"ח.