רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
30439-08-15
07/09/2015
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. עדני גולן
2. עילאי גולן
|
משיבים:
בנק לאומי לישראל בע"מ.
|
| החלטה |
זו בקשה לעיכוב הליכים במסגרת בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 4.8.15 לפיה דחה בקשה לעיכוב הליכים במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שלא לעכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. המשיב מתנגד לבקשה.
אני דוחה את טענת המשיב שמדובר ב"גלגול שלישי". זו בקשה לעיכוב הליכים במסגרת בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבקשה לעיכוב הליכים ולא על החלטת בית השלום בבקשה לרשות ערעור, ולכן אין מדובר בגלגול שלישי.
דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות, הן משום שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, והן משום שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות, ללא צורך בתשובת המשיב לבקשה רשות ערעור.
אשר למאזן הנוחות, מדובר בדירה שהמבקשים אינם מתגוררים בה, אלא משכירים אותה, ומעונינים למוכרה. הויכוח הוא מי ימכור את הדירה ובאיזה תמורה. ההפרש בין טענות הצדדים הוא הפרש כספי, הניתן להשבה על ידי הבנק המשיב, אם תתקבל בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים בבית משפט השלום. הכלל לפי תקנה 466 הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע ההחלטה, והמבקשים נכשלו בהוכחה שאם לא יעוכבו ההליכים, לא ניתן יהיה להשיב להם את ההפרש בין המכירה על ידי המשיב למכירה על ידם, אם יזכו בערעור שיוגש לאחר שתתקבל בקשתם לרשות ערעור. על כן, דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות.
גם דין הבקשה לרשות ערעור עצמה להידחות, שכן היא מבוססת על טענתם של המבקשים שיש להם זכות למכר עצמי, ולקבלת מכתב כוונות מהמשיב, בסכום הנמוך מסכום החוב, כך שיתאפשר להם למכור את הדירה בעצמם. העובדה שהם דורשים מכתב כונות על סכום הנמוך מסכום החוב נלמדת בין היתר מטענתם שיש למנוע מהמשיב לכתוב סכום גבוה, כגון 3 מיליון ₪, במכתב הכוונות. כלומר, הם מניחים בצורה שגויה, שמכתב הכוונות מאת הבנק צריך לנקוב סכום שהוא תוצאה של קביעה על ידי בית המשפט או משא ומתן. לא כך הוא. ככל שיש על הבנק המשיב חובה להוציא מכתב כוונות בדבר נכונותו לסלק את השיעבוד, הסכום שיהיה נקוב בו הוא סכום החוב ולא פחות מכך. אפשר להגיע להסכמה על הפחתת סכום החוב, אבל המבקשים לא הוכיחו בפני בית משפט השלום שהגיעו המשיב להסכמה כזו. בית משפט השלום היה נכון לקבוע שיש לנקוב במכתב הכוונות את שווי הדירה, ואיני יודע את המקור לסמכותו לכך, אבל שווי הדירה לא הוכח בפניו.
לכך יש להוסיף את העובדה, שלא נסתר הניתוח של רשם ההוצאה לפועל שלפי הדין, אין למבקשים במקרה זה זכת למכר עצמי.
על כן, בדין דחה בית משפט השלום בהחלטתו מיום 4.8.15 את הבקשה לעיכוב הליכים, ודין הבקשה לרשות ערעור להידחות.
אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים ואת הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 2,900 ₪.
ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.