|
|
תאריך פרסום : 10/08/2016
|  גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
|
2394-16
10/08/2016
|
בפני השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. בית חולים כרמל
2. שירותי בריאות כללית
3. ד"ר אלכסנדר קרמר
עו"ד לאון לופט
|
המשיבה:
פלונית
|
| החלטה |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל, השופטת ב' טאובר והשופט ס' ג'יוסי) שניתן בע"א 25765-06-15 ביום 17.2.2016, בגדרו התקבל ערעור המשיבה כלפי פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' פרידמן) בת"א 9047-08-08, ונקבע כי על המבקשים לפצות את המשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה בעת הפרוצדורה הניתוחית שעברה.
רקע
- כעולה מפסק הדין קמא, המשיבה, ילידת 1976, הופנתה ביום 16.7.2004 לחדר מיון של המבקש 1, בית החולים כרמל, עקב הישנות כאבי בטן. למחרת נותחה המשיבה בהרדמה כללית להוצאת כיס המרה בגישה הלפרוסקופית. בימים שלאחר הניתוח התברר כי למשיבה נגרמה "חסימה מכנית" בעת הניתוח, משום שהמנתח (המבקש 3) חתך וחסם מכנית את צינור המרה המשותף במלואו. ביום 19.7.2004 נותחה המשיבה בשנית כדי לשחרר את החסם בניקוז המרה שנגרם בניתוח הראשון. גם ניתוח זה בוצע בהרדמה כללית, אלא שהפעם היה זה ניתוח חקירתי פתוח ולא לפרוסקופיה.
- המשיבה הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהניתוח הראשון, בה התבססה על חוות דעתו של הרופא מטעמה, ד"ר מנחם הובר. בחוות-דעתו של ד"ר הובר צוין כי במצב של מחלה כרונית או חריפה של כיס המרה, על המנתח לשקול לבצע את הניתוח בגישה הפתוחה (ולא בשיטה הלפרוסקופית), משום שכאשר האזור בצקתי או דלקתי נפגמת היכולת לזהות את האנטומיה הספציפית של כיס המרה.
- המבקשים הגישו גם הם חוות דעת רפואית שנערכה על-ידי פרופ' משה חשמונאי, על-פיה הגורם לפגיעה במשיבה היה המבנה האנטומי של מערכת המרה החוץ כבדית של שלה. כן צוין בחוות דעתו של פרופ' חשמונאי כי לגישה הלפרוסקופית יתרונות על-פני הגישה הניתוחית הפתוחה הנוגעים להחלמה שלאחר הניתוח, ומשכך התקבלה היום הלפרוסקופיה כגישה הנכונה והמקובלת בניתוחי כריתת כיס המרה.
- לנוכח המחלוקת שבין המומחים, מינה בית משפט השלום את ד"ר סובחי אבו עביד כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר אישר שהשיטה שנבחרה לניתוח המשיבה היא השיטה המועדפת. עוד צוין בחוות דעתו של ד"ר אבו עביד, כי הסיבוך שנגרם בניתוחה של המשיבה הוא סיבוך מוכר, המתממש בפחות מאחוז אחד של המקרים, וכי אין המדובר ברשלנות.
- לאחר בחינת חוות הדעת, עדויות המומחים ויתר הראיות, קבע בית משפט השלום, בין היתר, כי טענת ד"ר הובר, על-פיה כשקיימת דלקת יש להעדיף את השיטה הניתוחית הפתוחה, לא הוכחה, וכי עמדת המבקשים לפיה גם במצב דלקתי ניתן לנתח בשיטה הלפרוסקופית כדי להוציא את כיס המרה – לא נסתרה. נוכח קביעות אלה ואחרות, דחה בית משפט השלום את תביעת המשיבה.
- כלפי פסק-דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי ביחס לשאלת האחריות של המבקשים לנזקיה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה, וקבע כי בנסיבות המקרה הנדון ועל-פי הכלל שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), היה מקום לקבוע כי חובת הראיה להוכיח כי לא היתה התרשלות מוטלת על המבקשים, וכי לא עלה בידיהם להרים נטל זה.
סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע כי:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|