רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
23474-09-15
11/09/2015
|
בפני השופט:
הרי קירש
|
| - נגד - |
מבקשים:
אורלי פיסטול
|
משיבים:
1. עמי גרין
2. רשות האוכלוסין
3. ההגירה ומעברי הגבול - מרכז שירות ומידע ארצי
|
| החלטה |
בקשת רשות הערעור על החלטתה של כבוד השופטת נעמה פרס מיום 8.9.2015 איננה מצריכה תשובה והיא נדחית.
לאחר עיון בחומר, הגעתי למסקנה כי בית משפט השלום לא טעה בדחותו את הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
הבקשה לסעד זמני כלל לא הראתה, כנדרש על פי תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי ישנן ראיות לכאורה כי הנתבע מתכוון לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, ואף אם כן, כי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך. כל מה שנטען (ואף לא הוכח לכאורה) הוא שהנתבע "עתיד לעזוב תוך ימים ספורים את הארץ ללונדון".
יוער כי כבר ב"הסכם להחזר חוב כספי" אשר נחתם ביום 6.6.2013 בין הצדדים ועומד בבסיס התביעה בפני בית משפט השלום, מצויין כי תשלום ראשון על חשבון פרעון ההלוואה הנדונה ייעשה עם "הגעתי [של הלווה הנתבע] הראשונה לליברפול" או לחלופין כאשר "הלווה יגיע לארץ ויחזיר באופן אישי". נראה אפוא כי התובעת הייתה מודעת לכך כבר בעת מתן ההלוואה כי הנתבע נוהג לשהות חלק מהזמן לפחות באנגליה וכי הוא עשוי לנסוע בין ישראל לבין אנגליה מדי פעם בפעם.
בסעיף 9 לבקשת רשות הערעור מצויין כי "משפחתו של הנתבע בחו"ל ואין לו מאום בארץ". אם יש בכך רמז שהנתבע עצמו מתגורר באופן קבע בחוץ לארץ, אזי עשוייה לחול הסיפא לתקנה 384(א) הנ"ל לפיה "היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו. למותר לציין כי לא הוכחו במקרה דנן כי קיימות "נסיבות חריגות".
בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן צו עיכוב יציאה בעיקר בשל סכום החוב הנתבע שהוא 18,723 ש"ח (סכום הקרן). על פי תקנה 384(ג), אין לשקול עיכוב יציאתו של אדם מן הארץ (אף בהנחה כי מתקיימים התנאים הנדרשים בתקנה 384(א)) בשל סכום תביעה הנמוך מ- 50,000 ש"ח, אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים". הסכום הנדון כאן איננו קרוב לרף התחתון הנדרש והתובעת לא השכילה להצביע על "טעמים מיוחדים" המצדיקים סטייה מן הכלל. החלטת בית משפט השלום בעניין הייתה סבירה ונכונה.
בהקשר זה יש לציין כי קשה להלום שאדם יקבל החלטה לעזוב את הארץ לצמיתות (ובבהילות) ולא לשוב אליה בשל תביעה כספית בהיקף האמור.
עור יוער כי התובענה עצמה כפי שהוגשה לבית משפט השלום איננה מגלה דחיפות מיוחדת – ההלוואה ניתנה ככל הנראה בשנת 2013 והתכתובת שצורפה לתביעה היא מאותה שנה בלבד.
אציין בנוסף כי קבלת הסעד הזמני כמבוקש הייתה ממילא כרוכה במתן ערבות וערבון ממשיים מאת התובעת (היות ומדובר בעיכוב יציאתו של אדם מן הארץ) – כנדרש לפי תקנה 364 בצירוף תקנה 385 – וספק אם תוצאה כזו הינה סבירה אף מבחינתה של התובעת, בהתחשב בסכום התביעה עצמו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת