רע"א 14891-11-14 ורדי נ' בוארון ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ) מיום 15.9.14, בה נדחתה בקשת המבקש על פי פקודת ביזיון בית משפט.

2.בבקשה שהגיש המבקש בבימ"ש קמא טען הוא, שהמשיבים הפרו צו מניעה האוסר עליהם להפריע לו באופן של החניית רכבם בסמוך למקרקעין שבבעלותו.

בימ"ש קמא העביר את הבקשה לתגובת המשיבים, ועל יסוד נימוקי תגובתם נדחתה בקשת המבקש.

יצויין כי לאחר קבלת תגובת המשיבים, לא נתבקשה תשובת המבקש ואף לא התקיים דיון פרונטלי במעמד הצדדים עובר למתן ההחלטה.

3.בבקשת רשות הערעור שלפני טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין שעה שהחלטת בימ"ש קמא ניתנה מבלי שהתאפשר לו להשיב לתגובת המשיבים, ומבלי שהתקיים דיון בפני בימ"ש קמא. בפי המבקש גם טענות לגופו של עניין, אך לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כפי שיפורט להלן, לא מצאתי מקום להידרש אליהן במסגרת הבקשה.

4.כעולה מהבקשה, תגובת המשיבים לבקשת המבקש הוגשה ביום 14.9.14, וביום 15.9.14 ניתנה החלטת בימ"ש קמא.

סבורה אני, כי לאחר שהתקבלה תגובת המשיבים לבקשה, ומשסבר בימ"ש קמא כי יש ממש באמור בתגובתם, היה עליו להעביר את התגובה לתשובת המבקש טרם מתן החלטה בבקשה.

יתרה מכך. טענות המשיבים, כעולה מתגובתם וכעולה מהחלטת בימ"ש קמא, הנן טענות עובדתיות – כך למשל נטען כי המשיבים אינם מתגוררים במקום; אין למבקש טופס 4 למבנה ומשכך אין לו זכות להגיש את הבקשה; הרכבים שאת תמונותיהם צרף המבקש בבקשתו אינם מוכרים למשיבים, רכב אחד אשר חנה במקום נמצא כאשר לידו נהג הרכב ועל כן לא ניתן ללמוד מהתמונה כי יש הפרה של הצו.

משכך, סבורני כי היה מקום לקיים דיון במעמד הצדדים ואף לאפשר חקירות על התצהירים שהוגשו.