רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
14367-05-16
15/09/2016
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
המבקשים:
1. יוסף בטאט 2. אדלה בטאט 3. רחל בטאט 4. משה בטאט 5. גבריאל בטאט 6. אפרת בלס 7. צדוק בטאט 8. זהבה בטאט 9. רן בטאט 10. גל בטאט 11. טל בטאט
עו"ד יאיר פרלה עו"ד אמיר אוסטרמן עו"ד טליה זקס-ענב
|
המשיבים:
1. דיור ב.פ.בעמ 2. אלעד ישראל מגורים בע"מ 3. א.מ.ת.ש. השקעות בע"מ 4. יחזקאל בטאט 5. כתון בטאט
עו"ד גד חלד עו"ד ליאור גוטרוירט עו"ד איגור גילביץ
|
החלטה |
1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה ריבה ניב) מיום 29/3/16 בת.א. 47557-11-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לסלק התביעה שהוגשה נגדם על סף.
2.התביעה בבית משפט קמא היא תביעה לפינוי וסילוק יד וכן תביעה כספית.
המשיבות 1-3 – התובעות טוענות להחזקה שלא כדין בחלק ממקרקעין שבבעלות התובעות בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב.
בכתב התביעה המתוקן אישרו התובעות, כי לפי מידע שברשותם, לא כל הנתבעים, שהם בני משפחת בטאט המורחבת מתגוררים במקרקעין אך מטעמי זהירות "ונוכח התנהלות שגורה של כניסת בני משפחה למקרקעין בסמוך לסיום הליכים משפטיים" (מתוך המבוא לכתב התביעה המתוקן) מוגשת התביעה גם נגדם.
3.המבקשים 1-11 ביקשו לסלק התביעה נגדם על הסף בשים לב להליך שהתנהל בבית המשפט השלום בת.א. 25068/72 (במסגרתו אוחדו תביעות לסילוק יד כנגד עשרות מתושבי שכונת גבעת עמל ובהם בני משפחת בטאט. ת.א. 25051/72 כנגד המשיבים 4-5 (הוריהם ז"ל) ות.א. 25049/72 נגד יוסף – המבקש 1).
נטען, כי בית משפט הגביל זכותה של המשיבה 1 להגיש תביעות עתידיות לסילוק ידם של המשתכנים וכי ההחלטה מהווה מעשה בי-דין וחסמה דרכה של התובעת 1 – המשיבה להגיש תובענה לסילוק יד.
לגבי המשיבות 2-3 נטען, כי כאשר המשיבה 1 מכרה זכויותיה בגבעת עמל למשיבות 2-3, נחתם זכרון דברים ביום 26/11/87 ובמסגרתו הכירו המשיבות במשיב 4 ז"ל כבעל יחידת פינוי עצמאית.
המבקשים טענו, כי יש לסלק התביעה נגדם.
משנדחתה הבקשה לסילוק על הסף הוגשה הבר"ע שלפני.
4.ב"כ המבקשים טוען, כי נפלו טעויות בהחלטת בית משפט קמא, בין היתר, בכך שבית משפט סבר, כי נסיבות המקרה דנן זהות לנסיבות בתיק אחר שנדון לפניו. (ת.א 22747-09-15 "תיק יחזקאל"); וכי בית משפט התעלם מקיומו של מעשה בי דין האוסר על משיבות 1-3 להגיש תביעה לסילוק יד.
כמו כן נטען, כי החלטת כב' השופטת רובינשטיין בת.א. 25068/72 לפיה לא קם מעשה בי דין בנוגע לנתבעים שלא היו צד להליכים קודמים, ניתנה בעניין שבו 3 נתבעים בתיק דנן היו צד ולא 16 נתבעים.
כמו כן נטען, כי היה צריך להיעתר לבקשה לחקור את המצהיר מטעם המשיבות 1-2, וכן הועלו טענות נוספות.
5.ב"כ המשיבות 1-3 טענו, כי יש לדחות את הבר"ע.
נטען, כי החלטה ולפיה אין לסלק התביעה על הסף איננה גורמת נזק בלתי הפיך ואיננה מצדיקה מתן אפשרות להשיג עליה שלא במסגרת ערעור על פסק הדין.