בפתח הדברים וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אני מודיעה על זיכויים של הנאשמים.

הקובלנה

1. הקובלת היא חברה לסחר בינלאומי ובתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה היה עיקר עיסוקה באיתור ביקוש והיצע של מכשירים סלולריים על ידי קונים וספקים סיטונאים ותיווך בין הצדדים לעסקאות מכירת מכשירים סלולריים וציוד נלווה. בעת ביצוע העסקה רק הקובלת יודעת מיהו המוכר ומיהו הקונה מבלי שהצדדים יודעים זה על זהותו של זה. רווחיה של הקובלת מקורם בהפרש המחירים בין הקנייה מהספק למחיר המכירה לקונה. על פי האמור בכתב הקובלנה נאספו לאורך השנים בעמל רב סודות מקצועיים הכוללים רשימת אנשי קשר של ספקים וקונים אמינים, מידע בדבר עסקאות לרבות היצע וביקוש בזמן אמת וכן טפסים ומסמכים משפטיים ייעודיים לאותן עסקאות.
2. נאשם 1 (טיבריו –טיבי לוי) היה עובד של הקובלת למעלה משש שנים עד נובמבר 2010. הנאשם שימש סוכן מכירות בכיר והיה אחראי על פעילות הקובלת במזרח אירופה.
3. הקובלת טוענת כי בשנת 2010 החליט נאשם 2 (יהושע לבנברג), שעד אז עסק בתחום היהלומים, להרחיב את עסקיו לתחום הסלולר וזאת באמצעות נאשמת 3 (חברת מונדיאו דיאמונדס בע"מ) שהיתה בבעלותו הבלעדית. נטען כי במחצית השניה של שנת 2010, בעודו מועסק על ידי הקובלת העביר נאשם 1 לנאשם 2 מידע עסקי סודי של הקובלת במסרונים ובהודעות דואר אלקטרוני. כן נטען כי במהלך התקופה הרלוונטית פנה נאשם 2 פעמים רבות לנאשם 1 ושידל אותו להעביר אליו מידע סודי על עסקי הקובלת.
4. ביום 06.09.16 הגישה הקובלת (חברת רמפל סלולר סטוק מרקט בע"מ) קובלנה פלילית נגד שלושת הנאשמים. כתב הקובלנה ייחס לשלושה עבירה של גילוי מידע סודי מקצועי לפי סעיף 496 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
5. ביום 02.01.17 בטרם הקראה, תוקן כתב הקובלנה כך שלנאשמים 2 ו- 3 יוחס שידול של נאשם 1 לאותה עבירה וביצוע בצוותא עמו.

ההליכים המקדמיים והתשובה לכתב הקובלנה

6. קודם למתן תשובה לכתב הקובלנה העלו הנאשמים טענת התיישנות אך זו נדחתה בהחלטה מיום 31.01.17 בה קבעתי כי הקובלנה הוגשה ביום האחרון טרם התיישנות.
7. בשלב זה העלה הסנגור טענת הגנה מן הצדק. לב הטענה הוא כי הקובלת מנהלת מסע רדיפה ונקמה כלפי הנאשמים בשל תחרות מקצועית ביניהם. ביטוי לכך מצא בשיהוי הניכר ובכך שהקובלנה הוגשה כחודשיים לאחר שנאשם 2 שילם לקובלת פיצוי בסך 550,000 ₪ בעקבות הליך אזרחי באותו עניין. כן ציין כי מדובר בקובלנה שהוגשה לאחר שתיק החקירה נגנז על ידי הפרקליטות וערר על הסגירה נדחה (ראו פירוט הטענות בישיבה מתאריך 07.09.17 ובקשות לביטול הקובלנה).
8. לגופה של הקובלנה, טען הסנגור שלא ניתן להגישה בגין עבירות נגזרות של שידול וביצוע בצוותא וכן שלא ניתן לייחס לנאשמים 2 ו-3 גילוי סוד מקצועי מאחר ושני אלו לא היו עובדים של הקובלת. בנוסף טען שלא מדובר בסוד מקצועי אלא במידע שניתן להשיג באינטרנט. הסנגור הוסיף והרחיב כי הראיות המבססות את הקובלנה הושגו בדרך פסולה, תוך ביצוע האזנת סתר ועל כן אינן קבילות. בסיכומים חזר הסנגור על טענות אלו והוסיף טענה לפיה לא ניתן להגיש קובלנה על ידי חברה וגם מטעם זה יש להורות על ביטולה.

הגשת קובלנה על ידי תאגיד 

9. לטענת ב"כ הנאשמים רק "אדם" יכול להגיש קובלנה ולא חברה המאוגדת בע"מ כמו הקובלת. הסנגור הסתמך על לשון סעיף 68 הקובע: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השנייה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט".
10. הטענה היא מסוג אלו המתייחסות לפסול או לפגם בכתב אישום בהתאם לסעיף 149(3) לחסד"פ. טענה זו יש להעלות עם תחילת המשפט או בשלב מאוחר יותר בכפוף לקבלת אישור בית המשפט. בענייננו הושמעה הטענה לראשונה במסגרת הסיכומים ואגב כך התבקש אישור בית המשפט מבלי שנשמעה עמדת הקובלת ומבלי שניתנה החלטה. די בכך כדי לדחות את הטענה על הסף.
11. למעלה מן הצורך אוסיף כי אני דוחה את הטענה לגופה. כוונת מחוקק כפי שהיא נלמדת מדברי ההסבר להצעת החוק מס' 161 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ג-1963 היתה לפתוח דלת לסעד עבור מי שנפגע באופן ישיר מביצוע עבירה (ראו בעניין זה ק"פ (שלום-ים) 1747/95 וויל נ' כהן ואח' (החלטה מיום 6.02.97) וק"פ (שלום – עכו) 40928-07-11 אמא"ד – אראביה מיוזיק לניהול והפצה בע"מ נ' דאמוני ואח' (הכרעת דין מיום 11.05.14) וההפניות שם. בפרשנות המונח כל אדם יש מקום לבחינת העבירה הקונקרטית. בעבירה של גילוי סוג מקצועי כמו בענייננו, הנפגע המתבקש והמיידי הוא העסק שסודו נחשף. סוד מקצועי יוחזק על פי טבעו בידי תאגיד ולא על ידי אדם פרטי. ניתן היה לעקוף את המכשול בדרך של הגשת קובלנה על ידי בעל ענין בתאגיד אך דווקא סוג כזה של קובלנה היה מלאכותי וחוטא לשיקוף המציאות כהוויתה.

ייחוס עבירות נגזרות בקובלנה

12. ב"כ הנאשמים טען כי בהתאם להוראת סעיף 68 לחסד"פ ולתוספת השניה לא ניתן להאשים בקובלנה בעבירות נגזרות כגון שידול וביצוע בצוותא אלא רק בעבירות המפורטות בתוספת.
13. אין חולק כי רשימת העבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה בתוספת השניה היא רשימה סגורה, ראו בעניין זה ע"פ 2124/91 אשר רון נ' כור תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מז(5) 289. כמו כן אין חולק כי ברשימה לא מוזכרים סעיפי החוק המתייחסים לעבירות הנגזרות הנקובות בפרק ה' לחוק העונשין כמו שידול או ביצוע בצוותא. עם זאת אין בסיס לטענת ההגנה.

עבירה נגזרת כשמה כן היא נגזרת מביצוע העבירה העיקרית. הוראות החוק הרלוונטיות לעבירות הנגזרות מצויות בחלק הכללי של חוק העונשין ואלו חלות על עבירות ספציפיות הקבועות בחוק העונשין ומחוצה לו. פרופ' ש"ז פלר ז"ל בספרו "יסודות בדיני עונשין" ב' בעמ' 4 כותב כי "בצד העבירה המוגדרת באורח ספציפי על ביצוע העיקרי והמושלם – העבירה הטיפוסית – תעמודנה הצורות של התנהגות ענישה הנגזרות ממנה – העבירות הנגזרות – המוגדרות באורח כללי".

14. סעיף 34ד לחוק העונשין הנמצא בחלק הכללי בסימן ג' שכותרתו: "הוראות משותפות" קובע באופן מפורט לעניין שידול: "מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה".
15. מאחר ועבירה לפי סעיף 496 מצויה בתוספת השניה, הרי שבהעדר הוראה מפורשת אחרת או משמעות סותרת, ניתן להגיש קובלנה גם על עבירה נגזרת לעבירת המקור.