תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
34422-08-10
17/04/2011
|
בפני השופט:
ד"ר ורדה בן שחר
|
- נגד - |
התובע:
1. ל' ש' 2. ע' ש' (קטין)
עו"ד שמואל מלכא
|
הנתבע:
1. מ' ש' 2. ר' ר' ש' 3. מ' ב' 4. מ' ל' ב' ש' 5. מ' מ' י'
עו"ד יוסי ויצמן
|
פסק-דין |
זוהי בקשה על פי סעיף 34(ב) של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 לפיה תוכל התובעת לרשום זכויותיו של הנתבע מתוקף צו ירושה, בנכס מקרקעין הידוע כגוש _, חלקה _ ב _ (להלן: "
המקרקעין") מתוקף צו ירושה ולהטיל עיקול על זכויות אלו.
רקע:
1. התובעת ונתבע 1 נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2000, מנישואיהם אלו נולד בנם ע' יליד 1.5.2006 (להלן: "
הקטין").
2. נתבע 1 מתגורר בארה"ב ואילו הקטין ואמו מתגוררים בישראל.
3. ביום 24.8.2010 ניתן פסק דין אשר חייב את הנתבע 1 לשלם למזונות התובעים 8,000 ש"ח לחודש. מאחר והנתבע איננו מקיים את פסה"ד נפתח תיק הוצל"פ שמספרו _ - _- _ - _. הנתבע עד היום לא שילם את חובו למזונות התובעים וכן חוב נוסף עבור הוצאות משפט שהושתו עליו.
4. לנתבע 1, 1/6 מהזכויות בנכס המקרקעין מתוקף צו ירושה שניתן ביום 26.2.2009 על ידי הרשם לענייני ירושה הנוגע לעיזבון אמו. בהתאם לנסח רישום המקרקעין המעודכן ליום הטלת העיקול עולה כי על שם המנוחה רשומות מחצית מזכויות החכירה לדורות במקרקעין.
5. הנתבע 1 לא רשם את זכויותיו במקרקעין, הזכויות רשומות עדיין על שם אמו המנוחה ואביו כך שלא ניתן להטיל ורשום עיקול על חלקו של הנתבע במקרקעין.
6. הנתבעים אביו ואחיותיו של המנוח טוענים שעל התובעת למצות את ההליך בארה"ב. כמו כן לטענתם בבית מתגורר הנתבע 1 האב. היורשים ביניהם הנתבע 1 התכוונו והסכימו לאפשר לאב להמשיך ולהחזיק בבעלותו הבלעדית במקרקעין. הם לא הגישו בקשה להסתלקות "מתוך חוסר ידיעה".
דיון
סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל נועד למקרים שבהם מבקשים חייבים לעקוף את נושיהם על ידי העברת נכסים לזולתם. במקרים כאלה מאפשר החוק לבית המשפט:
"
לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב והם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".
מטרת הסעיף למנוע הברחת רכוש, למנוע סיכול של אפשרות גביית חוב כשהחייב מסתיר דבר בעלותו בנכס על ידי הצגת מצג שונה במרשם ומתן אפשרות לנושה להניח ידו על הנכס ולעקלו. הפסיקה התייחסה למטרת החוק ולנטל השכנוע (ראה: כב' השופט רובינשטיין ב: ע"א 1680/03
חנה לוי נ' אלי ואמירה ברקול
, פ"ד נח(6), 941, 945-946 (2004) וכן (ראה גם דברי כב' השופטת שטרסברג כהן ב: ע"א 8482/01
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי אילנה
(פסק הדין מיום 21.10.02).
נטל השכנוע הוטל על הנושה והוא נטל כבד אם כי נקבע כי נטל כבד מדי יסכל את האינטרס של יעילות הגבייה.
בספרו התייחס השופט ד' בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה חמישית, 2004), עמ' 378-377) לפרשנות של סעיף 34(ב):
"הקשר הענייני של ס' 34(ב) מלמד כי המקרקעין שמדובר בהם בסעיף זה הם מקרקעין הרשומים על שם פלוני, אולם הם נתונים למעשה לבעלותו של החייב. יתכן שרישום זה נעשה מתוך כוונות טהורות או בלתי טהורות, ומצב הדברים המתואר מסביר מדוע דרושה הצהרה של בית המשפט המחוזי, לפיה יוצהר על כך שהמקרקעין הם של החייב. מדובר כאן על הרמת מסך מעבר לזכויות קניניות רשומות, והצהרה זו איננה דרושה כלל כאשר הכל גלוי" .
במקרה שבפני מאחר והונח בפני צו הירושה ממנו עולות בברור זכויות הנתבע 1 הרי ש"הכל גלוי" ובכך הרימה התובעת את נטל השכנוע.
הנתבעים טוענים שהם התכוונו והסכימו לאפשר לאביהם הנתבע 2 להחזיק בדירה ועל כן לא פעלו לרישום זכויותיהם בדירה אך לא ידעו כי עליהם להגיש לצורך כך תצהירי הסתלקות.