ריפס ואח' נ' נ.י.ש.א. הפקות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 1.12.10.

בעקבות תביעה ודיון אשר התקיימו בבית המשפט לתביעות קטנות הגישו המשיבות ביום 12.9.10 כתב תביעה מתוקן ובמסגרתו שינו את זהות הנתבעת כך שזו תהיה המבקשת ולא מנהלה, הנתבע המקורי. בתמצית, טוענות המשיבות בכתב התביעה כי לפי הסכם שנכרת עם המבקשת, התחייבה זו לשלם להן סך של 10,000 ₪ בעד כל הצגה אותה הפיקו. המבקשת שילמה רק 15,000 ₪, שני שיקים שנמסרו להן חוללו והמבקשת נותרה חייבת סך של 35,000 ₪.

ביום 7.10.10 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לדחיית מועד הדיון אשר נקבע ליום 23.10.10. בקשתה נדחתה אך לדיון אשר נקבע ליום 23.10.10 לא התייצבה המבקשת. על אף מחדל זה נדחה מועד הדיון ליום 21.12.10.

ביום 30.11.10 עתרו המשיבות לפסק דין כנגד המבקשת, באשר זו לא הגישה כתב הגנה, ובהחלטה מיום 1.12.10 נתקבלה הבקשה. במסגרת בקשה זו עותרת לפיכך המבקשת לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בהעדר כתב הגנה.

לטענת המבקשת, לא הומצא לה כתב התביעה כלל ויש להטיל ספק בטענת השליח מטעם המשיבות, אשר טוען שבקר במשרדי המבקשת מספר פעמים. בפועל, טוענת המבקשת, לא עלה בידה לקבל את כתב התביעה גם לאחר ניסיונות לקבלו במזכירות בית המשפט ובמישרין מב"כ המשיבות. כתב התביעה נמסר למבקשת רק לאחר שניתן פסק הדין, ביום 14.12.10, במזכירות בית המשפט. לגופם של דברים, טוענת המבקשת כי יש לה טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכן בפועל, לפי הנטען, דווקא המשיבות לא עמדו בהסכם והמבקשת נאלצה לשאת בהוצאות רבות אשר אמורות היו לשלם דווקא המשיבות.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן הומצא כתב התביעה למבקשת פעמיים, הן באמצעות שליח והן באמצעות דאר שליחים ועל כל פנים אין ספק כי המבקשת ידעה אודות התביעה והתעלמה ממנה כשם שהתעלמה מההחלטה לפיה נדחתה הבקשה לדחיית מועד הדיון. אשר לטענות ההגנה עצמן, מכחישות אותן המשיבות מכל וכל.

עיון בנספחים אשר צירפו המשיבות לתגובתן, מראה כיצד הומצא כתב התביעה למבקשת פעמיים, הן בניסיון לעשות כן באמצעות דאר שליחים והן באמצעות שליח. בשני המקרים לא עלה בידי השליחים לאתר נציג של המבקשת אשר יאות לקבל את המסמכים. בשני המקרים בוצעה ההמצאה לרח' הנבטים 12 בפתח תקווה. כתובת זו הינה הכתובת הרשומה של המבקשת ברשם החברות שלכן אליה שומה היה על המשיבות להמציא את כתב התביעה לפי תקנה 484 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כתובת זו הינה גם הכתובת אשר מסרה המבקשת בבקשתה מיום 7.10.10 כך שהמשיבות ממילא שהיו רשאיות להמציא את כתב התביעה לכתובת זו גם לפי תקנה 480 לתקנות. גם אם מנסה המבקשת להטיל ספק במהימנות השליח אשר תצהירו צורף לתגובת המשיבות, אין המבקשת מתייחסת כלל להמצאה הראשונה שנעשתה לה. כאשר לכך מוסיפים את מודעותה הברורה של המבקשת לקיומו של הליך זה ולהיעדר כל אסמכתא כתובה לניסיון לקבל את כתב התביעה, אינני מקבל את הטענה שלפיה לא הומצא כתב התביעה למבקשת ואינני מוצא מקום להכביד על הצדדים בקביעת דיון לשם חקירת השליח. ודוק, על פניו ברור כי המחדל אשר הביא הצדדים להיקלע לבקשה זו רובץ בראש ובראשונה לפתחה של המבקשת אשר נמנעה מהתייצבות לדיון אליו זומנה. בנסיבות אלו, אין יסוד לטענת המבקשת בדבר זכותה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ביטולו של פסק הדין נתון איפה לשיקול דעתו של בית המשפט. במצב זה שוקל בית המשפט את הסיבה למחדלה של המבקשת באי הגשת כתב ההגנה ואת סיכויי הצלחתה בתיק אם יבוטל פסק הדין.

בניסיון להצביע על סיכויי הצלחתה, מביאה המבקשת שורה ארוכה של אסמכתאות להוצאות אשר הוציאה בגין ההפקה נשוא התביעה ואשר לשיטתה חלות על המשיבות. בכך מנסה המבקשת לבסס את הטענה כי דווקא המשיבות הן שחבות לה כספים ובדעתה אף להגיש תביעה כנגדן. דווקא לנוכח טענות אלו, אין אלא לתמוה הכיצד לא נמצא להן שריד וזכר בכתב ההגנה המקורי אשר הגיש מנהל המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות וכיצד הן מתיישבות עם הסיבה לחילול השיקים שנמשכו לטובת המשיבות (כאמור בעדות מנהל המבקשת בדיון ביום 21.7.10). זאת ועוד, לפי האמור בכתב התביעה בסך הכל הועלו חמש הצגות עבורן היו אמורות המשיבות לקבל סך של 50,000 ₪. כיצד יתכן אם כך, שכנגד 50,000 ₪ התחייבו המשיבות להוציא מכיסן כספים בשיעור העולה על סכום זה בהרבה לפי רשימת ההוצאות אשר מפרטת המבקשת?

אכן, בשלב זה של הדיון די לה למבקשת להצביע על הגנה אפשרית ואפשר בהחלט שהדברים יתבררו בהמשך ההתדיינות, אך בשלב זה נראה כי גרסתה של המבקשת מצביעה רק בדוחק על טענת הגנה.

זאת ועוד, כפי שכבר הובהר מקורה של בקשה זו כמו גם הדחייה הנמשכת בבירור הטענות במחדליה של המבקשת לבדה. באי התייצבותה לדיון. כך שגם בחינת יחסה של המבקשת להליך איננה עושה עימה חסד.

בסופו של יום, באיזון בין טענות ההגנה הבעייתיות של המבקשת בצוותא עם אחריותה לכך שניתן פסק הדין נגדה אל מול זכותה ליומה בבית המשפט, אני סבור כי יש לבטל את פסק הדין בכפוף להפקדת כספים בקופת בית המשפט אשר יבטיחו את יכולת המשיבות להיפרע באם בסופו של יום תתקבל התביעה.

בנסיבות אלו, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מקבל את הבקשה וקובע כי פסק הדין מיום 1.12.10 יבוטל ובלבד שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ בתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו.

אם תעשה כן – יבוטל פסק הדין ויקבע מועד להגשת כתב הגנה ולדיון. היה ולא תבוצע ההפקדה כאמור - תידחה הבקשה לביטול פסק הדין.

לתז"פ ביום 20.2.11.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"א, 05 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.