רחמני ד.א.מ. עבודות עפר בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

לטענת המבקשת לא בוצעה לה מסירה כהלכה ולמבקשת עצמה לא היה ידוע דבר על החלטות בית המשפט שניתנו.

בירור שערכה המבקשת העלה כי כנגד ב"כ לשעבר הוגש כתב אישום חמור והוא אף הושעה מהלשכה.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה התעלמה המבקשת משך שנים מהחלטות בית המשפט לא הגישה תצהירים עדות ראשית ולמעשה זנחה תביעתה.

מהבקשה לא ברור מתי נודעו למצהיר העובדות הנוגעות לעו"ד חי וכיצד והמסמכים המצורפים אינם מהווים ראיה קבילה למאום.

המבקשת לא התייצבה לדיון בבר"ל וזאת עוד בטרם אירעו האירועים עם בא כוחה לשעבר.

המבקשת לא נהגה כבעל דין סביר המעוניין לקדם את התביעה שהגיש לא פנתה אל בא כוחה ולא ביררה האם התייצב לדיון ומה ארע בו.

כמו כן המבקשת אינה מתייחסת לסיכויי התביעה בבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

הלכה היא כי בבוא בית המשפט לשקול האם יש מקום לביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יבחן ראשית מהי הסיבה לאי ההתייצבות וכן מה התועלת שתצמח למבקש הביטול מביטולו של אותו פסק דין. ראה אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמ' 371.

בעניין שלפניי מבקשת הביטול הינה התובעת בתיק זה ופסק הדין שניתן בהעדר התייצבותה הינו פסק דין הדוחה את תביעתה.

מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת, שהינה חברה קבלנית לביצוע עבודות עפר ובניין, נקשרה עם הנתבעת, שהינה חברה להתקנת מערכות גז ולאספקת גז, בהסכם מיום 24/10/03. בהתאם לאמור בהסכם התחייבה הנתבעת, אשר ביקשה להקים במקום מערכת אספקת גז מרכזית, להשתתף בעבודות התשתית שביצעה התובעת בבניין בעפולה, בסך של 300 דולר ליחידת דיור. בסה"כ בגין 11 יחידות חייבת הנתבעת (על פי הנטען) לשלם לתובעת סך של 3,300 דולר.

התובעת השלימה זה מכבר את בניית הבניין ואת אכלוס הדיירים ואולם עד כה לא שילמה הנתבעת לתובעת מאום.

לתביעה צורף ההסכם שנערך בין הצדדים וכן הנספח הקובע את שיעור השתתפות הנתבעת בהוצאות התובעת.

הנתבעת התגוננה בפני התביעה ואולם עיון בטענות מצדיק דיון בתביעה לגופה אולם לא מצדיק דחייתה על הסף.

בנסיבות אלה יש טעם של ממש לאפשר שמיעת ההליך ולבטל את פסק הדין שניתן.

אשר למחדל שבאי ההתייצבות, הרי שאף כי לא ניתן ללמוד מהנטען מתי הובהרו לתובעת הפרטים הנזכרים בבקשה, סבורני כי די בנטען כדי ללמד שאין המדובר בהתעלמות מדעת מההליך או בזלזול בבעל הדין שכנגד אלא בהתרשלות ועניין זה ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש, ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪.