רחמים נ' לוי ואח'

פסק דין

מבוא

בפני תובענה כספית לתשלום סך של 148,506 ₪, בטענה כי הנתבעים 1-3 חייבים לתובע תשלום כספי פיצויים נוספים, מעבר לפיצויים אשר שולמו לו, לטענתו, באופן לא צודק, ותוך העלמת מידע ממנו. ראשיתה של התובענה המאוחדת בשתי תובענות לקבלת מידע ומסמכים מן הנתבעים. לאחר שהתקיימו, בפני המותבים הנכבדים הקודמים, מספר דיונים בנושא המסמכים והמידע, מצא התובע כי בידו כל המידע הדרוש לו כדי לגבש תובענה כספית, וזו הוגשה על דרך של תיקון כתב תביעה, לאחר נטילת רשות. כן נתבקש סעד הצהרתי נגד הנתבע 4, כפי שיפורט בהמשך הדברים.

התובע בעל משק מספר 19 (להלן: "הקרקע") במושב "רווחה" (להלן: "המושב"), כעולה מכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 11/10/10. הנתבע 1 , יונה לוי, היה יו"ר וועד המושב, הנתבע 2 היה חבר וועד המושב ומי שעיבד את הקרקע נשוא התובענה, הנתבע 3 הינו המושב עצמו, אגודה שיתופית.

תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת

בקרקע נשוא התובענה פעלו 3 גופים לצורך העברת קו תקשורת: חברת סלקום, חברת ערוצי זהב ומע"צ. פעולות אלו בקרקע בוצעו בתמורה לתשלום פיצוי אשר שולם גם לתובע.

התובע קיבל מחברת סלקום וערוצי זהב, לאחר מו"מ שניהלו הנתבעים בשם התובע עם החברות, פיצוי בסך 10,000 ₪. ממע"צ קיבל התובע פיצויים בסך של 53,638 ₪.

כאמור, בתחילה הגיש התובע שתי תובענות, במסגרתן עתר למתן צו עשה כנגד הנתבעים 1-3, שיורה להם לגלות לו כל ידיעה, ולמסור לו כל מסמך הנוגע לנושא השליחות, וליתן לו דין וחשבון על פעולותיהם, לרבות על שיעור הסכומים שהתקבלו כפיצוי ממע"צ, סלקום וערוצי זהב, הקריטריונים לחלוקת הכספים ואופן חלוקתם.

ביום 6/12/09 ניתנה החלטת בית המשפט, מפי כבוד השופטת נצר, לפיה יאוחד הדיון בשני התיקים.

כפועל יוצא, התרתי ביום 6/6/10 את תיקון כתב התביעה, כך שהתובע כלל בכתב תביעתו המתוקן סעד של פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו.

נתבעת 4 הודיעה לבית המשפט, ביום 1/11/10, כי הליכי הגבייה כנגד התובע מוקפאים בזאת עד לברור בתובענה, וכן טענה להעדר יריבות. על כן, פטרתי אותה מהתייצבות לדיונים.

טענות הצדדים

טענות התובע:

הפעולות אשר בוצעו בקרקע נעשו בתמורה לתשלום פיצוי לתובע, תשלום נמוך מדי, אשר לטענתו שולם לו באופן לא צודק ולא מנומק.

הנתבעים 1-3 התקשרו עמו על מנת שהתובע ייפה את כוחם לנהל את המו"מ עבורו, לקבלת הפיצויים מחברת סלקום וערוצי זהב. לאחר שהמו"מ עם החברות הושלם, ניתן לו פיצוי בסך 10,000 ₪.

לאחר תשלום הפיצוי, פנה התובע לנתבעים 1-3 בבקשה לקבלת הסבר מפורט אודות גובה הפיצוי שקיבל. משנענה בשלילה, עתר לבית המשפט, לסעד של קבלת מידע על אופן קבלת ההחלטות לגבי הפיצוי. לטענתו, הנתבעים 1-3 העלימו ממנו מידע רב ומהותי, אותו מידע לגביו עתר למתן צו עשה במסגרת תביעתו המקורית בראשיתה. כתוצאה מהמידע שנחשף בפניו במהלך עתירתו בתיק הקשור, הוא תיקן כתב תביעתו והינו עותר לסעד כספי על הנזק שנגרם לו.

בנוסף, טוען התובע כי במקרקעין שיש לו זכויות בהן, נעשה שימוש ע"י מע"צ לצורך הרחבת נתיבים בכביש. אגב ההפקעה, נעקרו מחוברים שעל הקרקע, קרי, גידולים שגידל, והנתבעים 1-3 פנו לתובע בבקשה שייפה את כוחם לנהל המו"מ בנוגע לפיצויים. בסופו של יום, לאחר שהמו"מ עם מע"צ הושלם, נמסרו לו בגין חלקו בפיצוי וללא הסבר נלווה מספק, כך לדבריו, שתי המחאות בסך 37,841 ₪ ו- 15,797 ₪. סה"כ קיבל התובע סכום של 53,638 ₪ בגין עבודות מע"צ.

לטענת התובע, סכום הפיצויים שקבלה הנתבעת 3 הינם כדלקמן: 110,000 ₪ עבור העבודות של חברת סלקום וערוצי זהב, ו- 187,013 ₪ ממע"צ. סה"כ קבלה הנתבעת 297,000 ₪.

לאחר קבלת הפיצוי שמקורו בעבודות מע"צ, קיבל התובע התראה בגין חוב למס שבח הנוגע לפיצויים בגין ההפקעה, חוב בסך 55,496 ₪. מכך הסיק כי לשלטונות המס דווח שהוא קבל לידיו פיצוי גבוה יותר פי כמה ממה שקיבל בפועל, היות וגובה החוב למס שבח אינו עולה בקנה אחד עם סכום הפיצוי שקיבל ממע"צ.

כאמור, במהלך בירור התובענה, נתגלו לתובע, כטענתו, מספר עובדות והן הבסיס לתובענה בתיק כיום: התגלה לו כי הכסף לפיצוי התקבל לאחר שהפיצוי שולם לחברה מסוימת וזו מסרה למושב שיקם שחזרו, ואשר התמורה בגינם נגבתה בסופו של דבר בהוצאה לפועל (אין לכך כל נפקות לענייננו). עוד טוען התובע כי הוא גילה כי לנתבעים 1-3 אין חוות דעת כתובה ומסודרת בנוגע לשיעור הפיצוי המגיע בעקבות העבודות במקרקעין. כן טוען הוא כי הנתבע 3 הטעה את אותו להניח שעניין מס השבח הוסדר, בעוד התובע שב וממשיך לקבל חיובים ועיקולים בגין אותו חוב.