רזניקוב נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ

החלטה

1.         המבקשת עותרת למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי לצורך בדיקת נכותה, שנותרה לה מתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 שעברה היא, לטענתה, ביום 10.04.09 (להלן: "התאונה").

2.         לטענת המבקשת כתוצאה מהתאונה נחבלה היא בעמוד השדרה הצווארי והמותני, בכתף שמאל, באגן ובראש ונבדקה וטופלה בבית החולים "הלל יפה" בחדרה (הגם שגליון הקבלה למיון לא צורף לבקשה או לכתב התביעה). עוד טוענת היא כי מאז התאונה קיבלה טיפול רפואי רב הכולל מעקב וטיפולים אורטופדיים וטיפולי פיזיותרפיה ממושכים. המבקשת מפנה לחומר רפואי שיש בו, לטענתה, ראשית ראיה לנכות בתחום האורטופדי אשר נגרמה כתוצאה מן התאונה.

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחה. לטענתה, בדיקת ה- C.T. שביצעה התובעת שוללת חשד לשבר בסקרום וההמצאים בה אינם מקנים למבקשת כל נכות. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת שבה מייד לאחר התאונה לעבודתה, דבר המוכיח כי לא נגרמה למבקשת כל נכות. כן טוענת המשיבה כי התיעוד הרפואי אינו מראה רצף טיפולי. על כן עותרת המשיבה לדחיית הבקשה, ולחלופין להשתת שכר המומחה על כתפי המבקשת.

4.         לאחר שעיינתי בחומר הרפואי המונח בפני הגעתי למסקנה, כי קיימת בפני ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורטופדי.

5.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

6.הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).

7.         מעיון בחומר הרפואי עולה כי קיימים בחומר בו ממצאים אובייקטיבים, המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל המבקשת. כך לדוגמא הופניתי למסמך מיום 13.04.09 בו תוארה "הגבלה בתנועות של כתף שמאל במיוחד", וכן למסמך הפנייה לפיזיותרפיה מיום 11.10.10 שנערך ע"י האורטופד ד"ר לקובסקי ובו מצויינת "הגבלה בתנועות בע"ש צווארי" ולסיכום ביקור מיום 31.01.11 שערך ד"ר לקובסקי ובו נכתב "רגישות, הגבלה בתנועות בע"ש מותני". יש לציין כי עפ"י בדיקת C.T הודגם בלט דיסק. אף שבפענוח הבידקה כי עסקינן בשינוי כרוני, מצאתי כי לאור העובדה כי אין בית המשפט חוסם תובע בשלב זה להוכיח את נכותו ועל מנת לבדוק הקשר בין בלט זה לבין התאונה, ראוי למנות מומחה רפואי.

8.         לסיכום, מצאתי כי קיימת בחומר הרפואי שבפניי ראשית ראיה המספיקה לשם מינוי מומחה בתחום האורטופדי .

9.         על פי תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986: "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". כלומר, לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה על מי להטיל, בשלב הראשוני, את החובה להפקיד סכומי כסף להבטחת שכרו של מומחה (ראו: עניין כשרי, לעיל). לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרם של המומחים ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי הנתבעת תישא בשכרו של המומחה. יחד עם זאת, ככל שיקבע המומחה כי לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מן התאונה, אשקול ניכוי שכרו של המומחה מכל פיצוי שייפסק לתובעת.

10.        החלטה על מינוי המומחה וזהותו תינתן בנפרד.

11.        אין צו להוצאות.

12.המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים, אך לא תמציאה למומחה.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.