רוסנברג נ' עיריית נהריה

החלטה

א.המבקש, בת"מ 17644-06-12, גבריאל רוסנברג (להלן: "המבקש"), הגיש ביום 11.6.12, תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית.

את בקשת האישור מגיש המבקש בשם קבוצה שהוא מבקש כי תכלול את כל מחזיקי הנכסים בעיר נהריה, שחוייבו, ושילמו לעירייה אגרת ביוב מכח חוק עזר לנהריה (אגרת ביוב), התשל"ו-1976, בתקופה שמיום 31.7.09 ואילך. עילת התביעה הנטענת היא: גביית אגרת ביוב על ידי המשיבה ללא סמכות שבדין.

הסעד המבוקש למבקש עצמו הוא בסך 839.30 ₪. הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה הוא 27,318,000 ₪.

המבקש, כך נטען, מחזיק בתחום המוניציפלי של עיריית נהריה בנכס ומחוייב באופן שוטף בתשלומי חובה בגין הנכס, ולרבות בתשלום אגרת ביוב. בגין התקופה שלאחר 31.7.09 חוייב ושילם המבקש למשיבה אגרת ביוב בסכום של 839.80 ₪.

ב.לטענת המבקש, גביית אגרת הביוב על ידי המשיבה, מאז 31.7.09, נעשתה ללא סמכות שבדין, ומבלי שניתנו למשיבה האישורים הנדרשים לפי סעיף 6 לחוק עזר נהריה (אגרת ביוב), התשל"ו-1976 ("מגבלת גביה").

חוק העזר הותקן מכח סמכותה של המשיבה שנקבעה בסעיפים 250-251 של פקודת העיריות.

ביום 30.12.04 פורסם תיקון שבוצע בסעיף 6 של חוק העזר לנהריה (אגרת ביוב). כותרתו של סעיף 6 היא "מגבלת גבייה" (תיקון התשס"ה – 2004):

"הטלת אגרה בשיעור המעודכן לפי חוק עזר זה, החל ביום כ"ט בתמוז התשס"ט (31.7.09), תהא טעונה אישור מועצת העירייה ואישור שר הפנים".

טוען המבקש כי לפי בדיקה שעשו הוא ובא כוחו, הרי חרף העובדה שלמשיבה לא ניתנו האישורים הנדרשים, המשיכה היא בגביית אגרת הביוב גם לאחר המועד שנקבע בחוק העזר הנ"ל, דהיינו, גם לאחר 31.7.2009.

נטען בבקשה, כי המבקש בדק באמצעות בא כוחו ברשימת האישורים שניתנו על ידי שר הפנים לרשויות שונות להארכת תוקפם של חוקי העזר, אך למשיבה לא ניתן אישור להמשיך את גביית אגרת הביוב. מכאן הטענה, שהגבייה החל מיום 31.7.2009 נעשתה על ידי המשיבה בניגוד להוראות סעיף 6 לחוק העזר הנ"ל, וללא סמכות, ולכן על המשיבה להחזיר למבקש ולכלל חברי הקבוצה את כל התשלומים שגבתה המשיבה שלא כדין מיום 31.7.09.

המבקש עותר להצהיר, שגביית אגרת הביוב מאז 31.7.09 היא שלא כדין, וכן עותר הוא להורות על הפסקתה, תוך מחיקת כל החובות שבפנקסי העירייה בגין אגרות ביוב שלא שולמו מאז 31.7.09, ולהורות על השבת הסכומים שגבתה המשיבה מחברי הקבוצה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

ג.המבקשת בת"מ 43017-11-12, גב' חנה זיך (להלן: "המבקשת"), הגישה ביום 22.11.2012 תובענה כנגד המשיבה בטענה שהמשיבה גובה אגרת ביוב בניגוד לתעריף החוקי התואם את הדין, וזאת לנוכח העובדה שהמשיבה הצמידה למדד את תעריפי אגרת הביוב החל משנת 2009 למרות הוראה מפורשת בחוק שאיננה מתירה למשיבה לעשות כן.

צויין בבקשת אישור זו, שהמבקש מר רוסנברג כבר הגיש כנגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"מ 17644-06-12), אלא שבבקשת מר רוסנברג נטען כי עצם החיוב באגרת הביוב הוא בלתי חוקי, נוכח העדר אישור מועצת העיר ושר הפנים להמשך הגבייה, ואילו המבקשת מבססת את בקשתה על הוראות סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, הוראות המתירות לרשות להמשיך ולגבות את אגרת הביוב, אך מאידך גיסא אוסרות עליה להוסיף על הסכום הצמדה למדד.

מציינת המבקשת גב' זיך, שהטענה בדבר חוסר חוקיות תעריף אגרת הביוב, נוכח הוספת הצמדות לתעריף, לא הועלתה כלל בת"מ 17644-06-12 ומכאן, כך נטען, חשיבות בירור בקשתה.

ד.המבקשת טוענת, שמידי חודשיים נשלחות אליה דרישות לתשלום אגרת ביוב לפי תעריף של 3.68 ₪ לכל מ"ק מים. לפי הוראות חוק העזר הוצמדו תעריפי אגרת הביוב שבחוק העזר החל מיום 1.1.2005 לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בהמשך לכך, הוצמד התעריף למדד בהתאם לחוק העזר לנהריה (הצמדה למדד), התשמ"ד-1984.

תעריף החיוב, לפי הוראת סעיף 6 לחוק העזר, עמד בתוקפו עד 31.7.09. החל ממועד זה, ולפי לשון חוק העזר, נדרש אישור מועצת העירייה ושר הפנים להמשך הגבייה בתעריף האמור. נכון ליום 31.7.09 עמד התעריף על 3.34 ₪ למ"ק מים.

ה.טוענת המבקשת, כי סמכות המשיבה לגבות אגרת ביוב מסוייגת בחובה המוטלת עליה להקים תאגיד מים וביוב לפי חוק תאגידי המים והביוב, התשס"א-2001. טענת המבקשת היא שבעצם אי-הקמת תאגיד למים וביוב, מפרה למעשה המשיבה את הוראות חוק תאגידי המים והביוב, ועד להקמתו של תאגיד, חלות עליה הוראות המעבר הקבועות בחוק ההתייעלות הכלכלית.

ו.מוסיפה המבקשת, שביום 23.7.09, פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. במסגרת חוק זה אושרו התעריפים החוקיים כפי שהיו נכונים לאותה עת (3.34 ₪ ל-מ"ק). ואולם, כך טוענת המבקשת, נקבע במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית שעדכון תעריף אגרת הביוב, על ידי הצמדתו למדד או כל דרך אחרת, יתבצע רק לפי קביעת רשות המים והביוב בלבד.