רונן אבניאל - עורך דין ואח' נ' אבו רביע ואח'

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף.

עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר על סך 70,178 ₪ אשר הגיש המשיב נגד המבקש ונתבע נוסף (להלן: "הנתבע").

במסגרת כתב התביעה טוען המשיב, כי הוא עורך דין המתמחה במימוש זכויות בביטוח לאומי וחברות ביטוח. לטענתו, המבקש והנתבע פנו אליו בבקשה, כי יעניק להם שירותים משפטיים בעניינו של הנתבע כנגד המוסד לביטוח לאומי. המשיב טוען, כי העניק למבקש ולנתבע שירותים משפטיים לפי הסכם שכר טרחה בו מופיעים חתימת המבקש ופרטי הנתבע. המשיב טוען, כי נותר למבקש ולנתבע חוב כלפיו בגין שכר טרחה אשר הוסכם בין הצדדים ולא שולם לו.

המבקש עותר, כי בית המשפט יורה על סילוק התביעה על הסף. המבקש טוען, כי אין לו מעמד משפטי בתביעה האמורה. לטענתו, הוא בנו של הנתבע והוא פעל כמיופה כוחו או נציגו של הנתבע לאחר קבלת הסכמתו המפורשת בנוגע לכל פעולה. המבקש טוען, שהנתבע לא הוכרז כפסול דין והיה בידו לחתום בצורה מודעת על כל מסמך. עוד טוען המבקש, כי העובדה שמכתב ההתראה נשלח לנתבע בלבד אומרת דרשני. הוא ציין, כי במכתב צוין שהסכם שכר הטרחה נחתם בין המשיב לנתבע. עוד טען, כי בהסכם עצמו מצוינים המשיב והנתבע בלבד כצדדים להסכם. לטענת המבקש, הוא לא פנה למשיב בכדי שייצג אותו באופן אישי והקצבאות לגביהן נדרש הייצוג הינן אישיות באופן מוחלט וקשורות לנתבע בלבד.

המבקש טוען, כי צורף לתביעה רק בשל העובדה שהנתבע נפטר וכי המשיב היה מעוניין להבטיח שיהיה לו גורם כלשהו להתעשר על חשבונו שלא כדין. עוד טוען, כי המשיב מעוניין לנקום בשל העובדה שהגיש נגדו תלונה בלשכת עורכי הדין בטענה, כי התרשל בטיפול בענייני הנתבע.

לטענתו, המשיב הטעה אותו ואת הנתבע בכך שגרם לו לחתום שלא כדין על מספר מסמכים וביניהם הסכם שכר הטרחה וזאת מבלי שנמסר לו עותק של המסמך האמור ומבלי שניתנה לו ולנתבע האפשרות לקרוא את המסמך ולעמוד על טיבו, תוכנו והשלכותיו המשפטיים.

לטענת המשיב, דין הבקשה להדחות. לטענתו, נדרש בירור מעמיק לשם הכרעה בשאלה האם המבקש חתם על ההסכם לטובת הנתבע או שפעל כשלוחו של הנתבע כך שקמו לו חובות לפי דיני השליחות. עוד טוען, כי טענות נגד הסכם שכר הטרחה הן טענות בעל פה נגד מסמך בכתב ונטל ההוכחה בעניין זה הינו על הנתבעים.

המשיב טוען, כי ההסכם נערך בנוכחות הנתבעים לאחר משא ומתן. הוא טוען, כי המבקש היה אקטיבי במשא ומתן בנוגע לתנאי ההתקשרות בין הצדדים ואופן ניהול התיק. עוד טוען, כי המבקש פעל על דעת עצמו במטרה לקדם אינטרסים משותפים שלו ושל הנתבע. המשיב טוען, כי התנהגותו האמורה של המבקש מלמדת על מעורבותו האישית בכל הקשור לתנאי ההסכם וכריתתו.

המשיב מוסיף, כי התנהלות המבקש והנתבע מולו יכולה להתפרש כיחסי שולח ושלוח. לטענתו המבקש טען, כי הוא פעל כמיופה כוח ו/או נציג של הנתבע לאחר קבלת הסכמה מפורשת אודות כל פעולה אשר בוצעה בשם הנתבע. לטענת המשיב, טענת המבקש לפיה הנתבע יכול היה לחתום על ההסכם בעצמו מלמדת שהמבקש היה צד להסכם בו התקשר לטובת צד שלישי או שמדובר בשלוח שפעל בחריגה מהרשאתו. המשיב טוען, כי יש לבחון את מעמדו של המבקש.

באשר למכתב ההתראה טוען המשיב, כי נשלח לכתובתם המשותפת של המבקש והנתבע. לטענתו, במכתב הוא נקט בלשון זכר יחיד ביחס לנתבע בלבד משום שהתביעה הוגשה למוסד לביטוח לאומי בשם הנתבע והיא נושאת את פרטיו. הוא טוען, כי אין בשליחת המכתב לנתבע בכדי לפטור את המבקש מהתחייבותו להסכם עליו חתם. הוא ציין, כי שליחת המכתב האמור אינה חובה המוטלת עליו לפי דין.

דיון ומסקנות

בין הצדדים בבקשה שלפניי נתגלעה מחלוקת בשאלה האם יש להורות על סילוק התובענה אשר הוגשה נגד המבקש על הסף אם לאו.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילת טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, מהנימוקים שיפורטו.

כפי שנפסק לא אחת, הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה.

מטענות הצדדים עולה, כי המשיב, שהינו עורך דין במקצועו, נשכר לשם מתן סיוע משפטי בנוגע לענייני הנתבע מול המוסד לביטוח לאומי. מהסכם שכר הטרחה אשר צורף לכתב התביעה עולה, כי שמותיהם של המשיב והנתבע מופיעים כמי שהינם צדדים להסכם שכר הטרחה אשר מכוחו הוגשה התביעה נשוא הבקשה שלפניי. שמו של הנתבע הופיע כמי שהינו הלקוח בהסכם שכר הטרחה אשר במסגרתו נקבע, כי "הלקוח מתחייב לשלם את מלוא שכר הטרחה" (סעיף 1.2 להסכם שכר הטרחה). אין מחלוקת, כי בחלקו העליון של ההסכם, בו מופיעים פרטי הצדדים להסכם, לא מופיעים פרטי המבקש. עוד עולה מההסכם, כי מי שחתמו עליו היו המבקש והמשיב. חתימתו של הנתבע אינה מופיעה על גבי ההסכם. הנה כי כן, ההסכם נכרת לשם מתן שירותים משפטיים בעניינו של הנתבע ושמו של הנתבע צוין בכותרת ההסכם כמי שהינו הלקוח בהתאם להסכם. עם זאת, בתחתית ההסכם במקום בו אמורה להופיע חתימתו של הלקוח מופיעה חתימתו של המבקש.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לנסיבות בהן חתם המבקש על הסכם שכר הטרחה ובאשר להשלכות של חתימתו. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, האם חתימתו של המבקש על הסכם שכר הטרחה יש בה בכדי לחייבו בתשלום שכר הטרחה בהתאם להסכם עליו חתם אם לאו. לשם הכרעה בשאלה על מי מוטל לשאת בתשלום שכר טרחתו של המשיב יש לבחון את נסיבות כריתת ההסכם ואת אומד דעת הצדדים ולהכריע באשר לנסיבות בגינן חתם המבקש על הסכם שכר הטרחה. יש להכריע בשאלה האם המבקש שכר את שירותי המשיב וכרת עמו הסכם לשם מתן ייצוג משפטי לנתבע או שהוא פעל בשמו של הנתבע והאם חתימתו על ההסכם לא נועדה לחייבו באופן אישי בתשלום שכר הטרחה בהתאם להסכם אם לאו.

המבקש טען, כי לא פנה למשיב בכדי שייצג אותו באופן אישי וכי הקצבאות לגביהן נדרש הייצוג הינן אישיות באופן מוחלט וקשורות לנתבע בלבד. אין בכך בכדי לתמוך בקבלת הבקשה שלפניי. אין באמור בכדי לשלול את הטענה לפיה המבקש שכר את שירותי המשיב בכדי שהלה יעניק שירותים משפטיים לאביו. העובדה שהשירות המשפטי היה בנוגע לקצבאותיו של הנתבע אין בה בהכרח בכדי ללמד על מי מוטל לשלם את שכר טרחתו של המשיב.

מטיעוני הצדדים עולה, כי המשיב שלח מכתב התראה לנתבע. המבקש טוען, כי העובדה שהמכתב מוען לנתבע בלבד מלמדת שהוא עצמו לא היה צד להסכם ואיננו מי שמוטל עליו לשלם את שכר הטרחה בהתאם להסכם. מצאתי, כי אין באמור בכדי לתמוך בבקשה שלפניי. אף אם העובדה שהמכתב נשלח לנתבע בלבד יכולה, בשלב ההוכחות, לתמוך בגרסת המשיב באשר לכוונת הצדדים להסכם הרי שבשלב זה אין בה בכדי ללמד, כי דין התביעה נגד המבקש להדחות על הסף משטרם נשמעו ראיות.