רון נ' משטרת ישראל(יח' הונאה מרכז)

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בכפר סבא (כב' השופט גדול) בהתאם לסעיפים 53 ו-54 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) בה נדחתה בקשת העוררת לעיין מחדש בהחלטה קודמת של בימ"ש קמא, החלטה בה בהסכמת הצדדים הוצא צו מעצר כנגד העוררת שתוקפו יחול מיום ה', 15 ביולי 2011 באם העוררת לא תתייצב לחקירה עד ליום 14.7.11.

העוררת הינה עורכת דין אשר מצויה בהודו, בשליחות חברת "אמדוקס" ביחד עם בעלה וילדיה וזאת החל מיום 17.2.11.

כנגד העוררת הוגשה תלונה על ידי אשה אשר הייתה מיוצגת על ידה ואשר לטענת המתלוננת זכתה בכספי ירושת הוריה, כספים אלה הופקדו בחשבון נאמנות ונלקחו על ידי העוררת באופן שבסניף הבנק לא נותר דבר.

ביום 29.3.11 הוזמנה העוררת לסור למשטרה ויצרה קשר, לטענתה, עם בא כוחה, על מנת שיתאם עבורה מועד לחקירה.

סופו של יום נתנה החלטה על ידי כב' השופט גדול כמפורט בריישא להחלטתי.

ב"כ המשיבה טען כי לבימ"ש זה אין סמכות לדון בערר שכן לא מדובר בעיון חוזר בהחלטת ביהמ"ש על פי סעיפים 52, 53 ו-54 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), באשר העוררת אינה בסטאטוס של עצור או משוחרר בערובה, אלא מדובר בצו מעצר על פי סעיפים 5 ו-24 לחוק, אשר דנים בתחילתו של מעצר ובאופן ביצוע המעצר.

על פי סעיף 5(2) לחוק זה "תחילת מעצרו של אדם היא באחד מאלה: (2) במעצר על פי צו שופט שניתן בהעדרו של האדם... – ועם מסירת הודעה כדין כאמור בסעף 24 מאת מבצע המעצר לאדם שעומדים לעוצרו...".

סעיף 24 לחוק קובע את אופן ביצוע המעצר ועיקרו הזדהות העוצר בפני החשוד, מסירת סיבת המעצר ומסירת צו שופט, אם קיים.

בנסיבות אלה ומשניתנה לעוררת האפשרות להגיע עד ליום 14.7.11 ללא שיוצא כנגדה צו מעצר, הרי שהעוררת אינה בסטאטוס של עצורה ולפיכך נעדר ביהמ"ש סמכות לדון בערר.

נוכח האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברנט, שופטת

הוקלד על ידי: איריס יזהר