רוטנברג נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ורד דלית), אשר ביום 22.06.10 הרשיעה וגזרה את דינו של המערער בהיעדרו, בשל שלא התייצב לשמיעת ראיות בעניינו בתיק ברירת משפט, בו ביקש להישפט.

ליתר דיוק, הערעור הוא על החלטתה של כב' השופטת ורד, מיום 20.10.10, שלא להיעתר לבקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר.

המערער קיבל ברירת משפט בשל עבירה בניגוד לתקנה 67 א' לת"ת, מעבר במעבר חציה שחצו אותו הולכי רגל. ברירת המשפט אותה נדרש לשלם – 500 שקלים – אך, כאמור, ביקש לקבל את יומו בבית המשפט.

גם בפני בית משפט קמא, בבקשה לביטול וגם בערעור, לא מפרט המערער את הגנתו, ומשכך, הוא מתקשה מאוד להיכנס בדלת "עיוות הדין" ומעבר לכך, משהוזמן כדין ולא לקח את המכתבים בשתי כתובות מגוריו, גם חולדה הנביאה וגם שמעון הצדיק, אינו מצליח אפילו לחדור דרך החלון של מי שלא הוזמן כדין, או שיש באפשרותו להסביר את אי-התייצבותו.

משכך, החלטתו של בית משפט קמא, שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר נכונה, אין להתערב בה.

עם זאת, בהינתן שבמקור מדובר בעבירה של ברירת משפט לתשלום קנס של 500 שקלים, נראה שבית משפט קמא, גם בהביאו בחשבון עבר תעבורתי מחמיר, החמיר יתר על המידה עם עונשו של המערער בהטילו עליו פסילה של שלושה חודשים בפועל, בנוסף לקנס של 700 ₪ ופסילה מותנית, ומשכך, אקצר את הפסילה בפועל בלבד, תוך שהנני מתערב בגזר הדין לפסילה בפועל של 45 ימים.

אם למערער פסילה אחרת, אם מבית משפט אחר או אם מרשות אחרת, כמובן שכל פסילה בפני עצמה והפסילה שהוטלה עליו בתיק איננה חופפת פסילה אחרת, אבל כל פסילה שריצה בתיק הנוכחי תחושב, ואם אכן הפקיד את רישיונו ביום 14.10.10, תחושב הפסילה בת 45 ימים מאותו יום.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"א, 09/12/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי