רוטמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה תל-אביב –יפו (כב' השופט ש. מלמד ) אשר לאחר "שמיעת ראיות" הרשיע את המערער בעבירה של ברירת משפט חציית מעבר חציה באור אדום (ברגל).

בית משפט קמא לאחר ההרשעה גזר דינו של המערער בקנס בן 200 ₪.

המערער מייצג בערעור את עצמו כך גם בפני בית משפט קמא ובמהלך שמיעת הראיות בחר שלא לחקור נגדית את עד התביעה השוטר אמסלם אשר הגיש דו"ח שערך עובר לביצוע העבירה הנטענת, כן בחר שלא למסור עדות על פי זכותו בדין ואף בחר שלא לזמן עד הגנה שטען שיכול להעיד להגנתו אשר הורשע ונגזר דינו בתיק נפרד על עבירה זהה ועל סמך אותן נסיבות.

המערער מעלה טענות מספר לא אתייחס לכולן אלא לטענות אשר נראות לי כאלה המצדיקות קבלת הערעור.

בית משפט קמא זקף לחובתו של המערער את העובדה שלא העיד להגנתו דבר שבית משפט קמא זכאי היה לעשות זאת לאור סעיף 162 לחסד"פ (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 אבל רק לאחר שבית המשפט עצמו עיין בהוראת סעיף 161 לחסד"פ והזהיר את המערער מפני המשמעות שאי מסירת גרסה בבית המשפט ופרוטוקול בית משפט קמא איננו מלמד שכך נעשה.

יתרה מכך, בית משפט קמא זקף לחובתו של המערער את העובדה שלא חקר נגדית את עד התביעה. נכון הדין אינו מחייב להזהיר נאשם בנסיבות אלה שתוצאה שכזאת עלולה להיגרם אבל כאשר מדובר במערער שאיננו מיוצג ראוי לו לבית המשפט להיזהר בזכויותיו יותר כך הדבר אף בענין של אי זימון עד ההגנה אשר ציינו.

באשר לטענות המערער באשר לכתב האישום השונה שקיבל לעומת כתב האישום שעמד בפני בית המשפט ברכיב עדי תביעה אין הדבר יורד לשורש הענין אם כי הוא לא תקין. כאשר עסקינן במערער לא מיוצג אין עובדה זאת חסרת משקל כלל אך מטעם זה לא הייתי מקבל את הערעור.

צר לי שהתיק שבפני עובר ערכאות אך בנסיבות מוצדק ליתן למערער יומו בפני בית משפט קמא ובענין זה נראה שיש לתת לדין ליקוב את ההר.

הערעור מתקבל והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לשמיעתו מראשיתו.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"א, 09/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט