ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
10015-17
10/10/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית
2. מ' מזוז
3. ד' מינץ
|
| - נגד - |
המערערים:
1. גדעון רוה
2. רחל רוה
עו"ד רחל רוה
|
המשיבים:
1. מדינת ישראל - רשות האכיפה והגבייה
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
3. עדינה וויל
4. רשות מקרקעי ישראל
עו"ד שרון מן-אוריין [בשם משיבות 1 ו4]
עו"ד נורית נפתלי [בשם משיב 2]
עו"ד מירב אלייב ועו"ד בת שבע אדיב [בשם משיבה 3]
|
| פסק דין |
השופט י' עמית:
- ערעור על פסק דינו החלקי (הנושא כותרת "החלטה") של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל), בה נדחתה על הסף תובענה נגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה) בשל חסינות נושאי משרה שיפוטית (להלן: חסינות שיפוטית).
רקע עובדתי והליכים קודמים
- המערערים שעבדו את זכויותיהם בנכס במושב שדה אליעזר, להבטחת פירעונן של הלוואות שנטלו מהמשיב 2 (להלן: הבנק). כבר עתה נקדים ונאמר כי לגרסתם של המערערים, הזכויות ששועבדו כללו רק את בית המגורים שבנחלה, ולא את הנחלה כולה, בעוד שלטענת הבנק, השעבוד חל על כל הנחלה.
משנוצר פיגור בהחזר ההלוואות, נפתח הליך הוצאה לפועל, שבמסגרתו מומשו הזכויות בנחלה כולה ונמכרו לצד ג'.
לגרסתם של המערערים, השעבוד שמומש שונה בהיקפו מזה שבהסכמתם המקורית, וכי קיימים הבדלים בתיאור הנכס בחלק מהמסמכים הנוגעים להליך. לשיטתם, רשמת ההוצאה לפועל (להלן: הרשמת) שינתה ביודעין ושלא בסמכות, את תיאור הנכס הממושכן במסגרת טיפולה בהליך. כך, בבקשת מימוש המשכנתא (מיום 27.12.2010) סווג הנכס הממושכן כ-"דירת מגורים", אך במסמכים עוקבים, כגון ההחלטה על מינוי המשיבה 3 ככונסת נכסים (להלן: החלטת מינוי הכונסת), צוין "נכס הידוע כגוש 13985 חלקה 68 נחלה 68" (ההדגשה הוספה – י"ע), דהיינו: הנחלה כולה, ולא רק דירת המגורים שבתוכה.
- על כן, הגישו המערערים ביום 7.6.2011 תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו (שהועברה בהמשך לבית המשפט המחוזי בהיעדר סמכות עניינית), במסגרתה עתרו למתן סעד הצהרתי כי השעבוד מוגבל לבית המגורים בלבד (ת"א (מחוזי ת"א) 11121-06-11 רוה נ' הבנק הבינלאומי למשכנתאות) (להלן: התביעה הראשונה).
בד בבד עם הגשת התביעה הראשונה, עתרו המערערים לסעד זמני המורה על עיכוב הליכי הפינוי. הבקשה נדחתה ביום 19.9.2011 (החלטת כב' השופט י' זפט) (להלן: דחיית בקשת העיכוב), תוך שבית המשפט מציין כי המערערים "לא הראו סיכוי ממשי להצליח בתביעתם".
כתימוכין למסקנתו הצביע בית המשפט, בין השאר, על העובדה כי בנספח להסכם ההלוואה מצוין נכס "ובו 5.0 חדרים בשטח של 168 מ"ר" (ההדגשה הוספה – י"ע), כלומר, שעבוד הכולל את בית המגורים, ולא מוגבל לו. בית המשפט הוסיף כי הבית והנחלה הינם יחידה כלכלית שלא ניתן לממש בנפרד, ולכן "לא סביר לייחס לצדדים כוונה לערוך שיעבוד חסר ערך שלא ניתן לממשו".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת