רודנקו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו תביעה שהגיש התובע, באמצעות ב"כ, להכיר בבקע מפשעתי בו לקה, כפ"ע.

טוען התובע כי ב- 29.3.11 נדרש לפרק חלק אלומיניום של חלון ולהעבירו למקום אחר וכשעסק בהרכבת החלון מחדש, חש חום וכאב באזור הבטן. מדובר בחלק לא רגיל וכבד במיוחד.

למחרת, כשהכאבים התחזקו, פנה לבי"ח וולפסון.

2.בכתב ההגנה עתר הנתבע לדחיית התביעה, משלא הוכח "מאמץ לא רגיל"; או כי הפסיק עבודתו ופנה לטיפול רפואי תוך 72 שעות, שגרמו לבקע, כאמור בסעיף 84 (1)-(2) לחוק.

3.בדיון מוקדם שהתקיים בפני כבוד השופטת ח. טרכטינגוט ביום 14.3.12 צוין כי הנתבע עומד על קיום דיון הוכחות לאור "תשאול התובע".

ביום 15.5.12 הוגש תצהיר התובע.

ביום 9.9.12 הוגש תצהיר העד מר אלכסנדר שברגין ("העד").

ביום 28.10.12 נשמעה עדות התובע (ונחתם ואומת תצהיר העד).

ביום 7.4.13 נשמעו בפנינו עדות העד ועדות הגב' גרסיה ניסן שאולוב, פקידת הנתבע ("העדה").

סיכומי התובע הוגשו ביום 12.5.13.

סיכומי הנתבע הוגשו ביום 4.7.13.

סיכומי תשובה הוגשו ביום 8.7.13.

4.ולהכרעתנו –

א.התובע, יליד 1971, מועסק כמרכיב חלונות ואלומיניום עוד מ- 1.9.03.

לטענתו בהליך – מדובר היה "בחלק של חלון שאינו רגיל וכבד במיוחד ששקל קרוב ל- 100 ק"ג" (ההדגשה במקור).

בדר"כ לא נדרשו להרים יותר מ- 50 ק"ג ללא אמצעי הרמה/צוות עובדים, כשבאירוע רק הוא והעד נשלחו לביצוע העבודה.

כך גם העד בתצהירו, שהוא במהות העתק מתצהיר התובע.

יצוין, כי בתביעה לביה"ד אין כל אזכור ל"הרמת" החלון, אלא רק לכאב שחש תוך "הרכבתו".

אלא שהעיקר מצוי לטעמנו דווקא בתביעה למל"ל בה אין כל אזכור למיוחדות העבודה באותו יום, או לחריגות משקלו של החלון ולמצער, התובע אף לא טוען לנוכחות עדים בעת הפגיעה ("העד").