רביע נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול הודעה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנה בגין נהיגה בזמן פסילה.

המבקש הינו בעל הרכב. העבירה בוצעה ביום 21.4.13 ע"י עומר מסלמי (להלן: "הנהג"), לשימוע שנערך ביום 23.4.13 לא התייצב הנהג ואף לא בעל הרכב.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען בבקשתו שבכתב כי הנהג הינו עובד בעסק של המבקש. המבקש לא הוזמן לשימוע, לא התבקשה עמדתו והרכב אוחסן מבלי שהתבקשה דעתו, ומכאן שנפל פגם בהליך השימוע. המבקש לא ידע על הפסילה, נוכח העובדה שהנהג כלל לא ידע עליה. הרכב נחוץ למבקש לצורך פרנסתו.

לבקשה צורף תצהיר מטעמו של המבקש ואישור אחסנה.

לא צורף כל מסמך נוסף ואף לא צויינו פרטיו המזהים של הנהג מלבד שמו.

בנסיבות אלה, התקשתה המשיבה לאתר את המסמכים הרלוונטיים ולהשיב לבקשה, מה שחייב דחיית הדיון.

בסופו של יום אותר החומר והמשיבה בקשה לחקור את המבקש. לאחר שהוזהר השיב המבקש לשאלות המשיבה והעיד כי העסק הוא שלו וכי הנהג מביא סחורה ועובד בעסק שלו, אך אין הוא שותף. עוד ציין כי הנהג "מלמד אותי על העסק". המבקש אישר כי בבעלותו 3 כלי רכב נוספים על הרכב מושא בקשה זו, וכן רכב נוסף שקנה לפני ימים ספורים ומכרו. הרכב המבוקש הינו גדול ומשמש להעברת סחורה.

איש לא הודיע לו על השימוע. הנהג סיפר לו על האירוע ביום שאירע, אך מסר לו הטפסים כשבוע מאוחר יותר.

ביחס לנהג השיב כי איננו מודע לעברו התעבורתי, ויודע לישי לו רשיון נהיגה. מודע לכך שבעבר נדון בגין עבירה דומה למאסר בדרך של עבודות שירות.

עוד השיב כי כאשר מוסר לנהג את מפתחות הרכב, הוא אומר לו: "תזהר, לאט לאט, שהסחורה לא תפגע. לא נותן עוד אזהרה. לא אומר עוד כלום".

ב"כ המשיבה טענה כי לא נפל כל פגם בשימוע. הודעה בדבר השימוע נמסרה לנהג ביום האירוע, והשימוע נקבע ליומיים לאחר מכן. הנהג התחייב בחתימתו להודיע על כך לבעל הרכב. בתחילה טען כי הרכב שייך לאחר. הקצין שוחח עם המבקש.

עוד טענה כי קיימות ראיות לכאורה גם לכך שהנהג ידע כי רשיונו נפסל.

המבקש לא הוכיח כי הזהיר את הנהג או שעשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה. ידע על האירוע מפי הנהג באותו יום, ולמרות שהשימוע נערך רק יומיים לאחר מכן, לא עשה דבר בנדון.

הסניגור בקש להשיב והביע תמיהה כיצד יכול היה המבקש להתייצב לשימוע שלא ידע על אודותיו. עוד ציין כי גם המשיבה התקשתה לאתר את החומר הרלוונטי. עוד ציין כי הגיש בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם, במסגרתו הוטלה על הנהג הפסילה שבמחלוקת. בקשתו הועברה לתגובת המדינה, שטרם הגיבה.

דיון והכרעה

העבירה בוצעה ביום 21.4.13, השימוע התקיים ביום 24.4.13.

הבקשה הוגשה ביום 1.5.13, ונקבעה לדיון ליום 7.5.13.

לא ניתן היה לקיים את הדיון באופן מיידי משום שהבקשה היתה חסרה ולא ניתן היה לאתר את חומר החקירה הרלוונטי. לאחר מספר דחיות העביר הסניגור למשיבה פרטים שאפשרו איתור החומר ובתאריך 16.5.13 התקיים דיון בפועל.