רבינוביץ נ' מלכה ואח'

החלטה

הבקשה :

1.לפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, להוצאות המשיבים, בבבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בעכו מיום 26.7.11 בת.א. מס' 27669-04-11 ו- 27466-05-11, במסגרתן ניתנו החלטות לפינוי המבקש מעסקו –דוכן בקנין המשיבים, ולניתוק העסק מרשת החשמל, לאחר שהמבקש לא שילם דמי שכירות, לא שילם את חוב החשמל ולא ביצע ביטוח כנדרש.

בבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, טוען המבקש שהמשיב עתיר אמצעים ואילו המבקש הינו חסר אצמעים לחלוטין ומעשיו של המשיב (המפורטים בבקשה), הוצירוהו חסר פרוטה.

לטענתו, בקשת רשות הערעור הינה בקשת צודקת ולפיכך יש להיעתר לבקשה ולא לחסום בפניו את שערי בית המשפט, שאם לא כן ייפגעו זכויות יסוד שלו.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם מפרטים המשיבים את ההליכים שהתנהלו בתיק זה עד כה, בנוגע לבקשות לצווים זמניים שהוגשו ע"י המבקש, ואת הפעולות שנעשו ע"י כל צד בעקבות כך. לטענתם, עד כה גרם להם המבקש נזקים כלכליים של ממש.

לגופו של ענין טוענים המשיבים, כי הבקשה, המנוסחת באופן סתמי וכללי, אינה מגלה עילה לפטורים המבוקשים.

כן טוענים הם, כי סיכויי הערעור להתקבל הינם קלושים, שכן אין חולק שהמבקש ניהל את עסקו מבלי ששילם דמי שכירות, לפחות במשך 4 חודשים אחרונים, לא שילם עבור החשמל, לא ביטח את עסקו בביטוח צד ג' וביצע מעשים ומחדלים שונים בקשר לעסק, כמפורט בהחלטת בימ"ש קמא.

דיון ומסקנות:

3.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה ראו, למשל, רע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008); רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007, נמצא באתר ביהמ"ש העליון).

יצויין, שגם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור. מתן פטור מאגרה יוצר חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית (ראו תקנה 432(א) לתקנות).

5.לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).

ומן הכלל אל הפרט, אל ענייננו אנו :

6.בניגוד לנדרש בתקנה 14 לתקנות האגרות, הבקשה אינה מפרטת את כל הנדרש על מנת שתהיה בפני ביהמ"ש תמונה ראויה באשר למצבו הכלכלי של המבקש. בטענה סתמית לפחיה המבקש הינו חסר כל אין די. עליו לפרט אם יש לו חשבון בנק, מהו רכושו, מהן הכנסותיו מכל מקור שהוא וכיוצא באלה נתונים רלבנטיים. בנוסף, בניגוד לדרישת תקנה 14 לתקנות האגרות, לבקשה לא צורף תצהיר ואף לא צורפו מסמכים לתמיכה בנטען בה. די בכך כדי לדחות את בקשתו, גם ללא דיון בסיכויי הערעור.