ראובני נ' מדינת ישראל

פסק דין

זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב (כב' השופטת נ' פראג לבוא), אשר הטיל על המערער עונש של 6 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי, קנס בסך 3,000 ₪ ו- 6 חודשי מאסר על תנאי.ענישה זו הוטלה על המערער לאחר שמיעת ראיות והרשעתו בגין בכתב אישום שייחס לו עבירות של אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא רישיון רכב ואי החזקת תעודות.

פרוטוקול הדיון והכרעת הדין מלמדים על נסיבות המקרה, שהוכחו כמסובכות וחמורות יותר מאשר תיאורם המילולי בכתב האישום. המערער היום איננו מלין נגד הרשעתו, ובהגינותו אמר גם בא כוחו, כי אכן המדובר בעבירה חמורה אם כי אינה נמצאת ברף העליון ולא גרמה לסיכון.

עם פתיחת הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה באשר לביטול רכיב המאסר המותנה, אשר הוסכם כי אמנם לא התבקש בפני בית משפט קמא ובדרך כלל איננו מוטל בעבירות מסוג זה. כן הסכימו להתערבות ברכיב הקנס על פי שיקול דעת בית המשפט.

באשר לרכיב הפסילה, לטענת ב"כ המערער, שגה בית משפט קמא משהטיל על המערער עונש פסילה ארוך ומכביד.

ב"כ המערער הדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער ובהן היות אשתו בהיריון, ללא רישיון נהיגה, אחות חולת נפש ואב נכה. לדבריו, המערער עובד כנהג וכבר השלים פסילה של כ- 3 חודשים עד שעוכב הביצוע. עוד טען כי אין מדובר בעבירה המחייבת אפילו פסילת מינימום.

בנסיבות אלו, כך נטען, חרג בית משפט קמא מרמת הענישה הראויה ולמרות שאין להתעלם מעברו התעבורתי של המערער, עותר ב"כ המערער להסתפק בעונש הפסילה שכבר בוצע עד היום בנוסף להתערבות ברכיבי הענישה האחרים כמוסכם.

ב"כ המדינה מאשרת את ההסכמות כפי שפורטו לעיל, ומוסיפה כי בכל הנוגע לרכיב הפסילה אין מקום להתערבות. לדבריה, המדובר בנסיבות שאינן קלות, כמפורט בפרוטוקול הדיון ובהכ"ד. התנהגות מסוג זו, כשאליה מצטרף העבר המכביד ביותר של המערער אשר מגיע לכ- 60 הרשעות קודמות, אינם מאפשרים הקלה נוספת. מדובר בעבירות רבות ביותר המצביעות על זלזול בחוק, עבירות בטיחותיות, תאונות דרכים, כאשר המערער נפסל מספר רב של פעמים בעבר.

לאור זאת, אין מקום ללכת לקראתו פעם נוספת, במיוחד לנוכח ההסכמה להתערבות ברכיבי הענישה האחרים.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ובהתחשב בהסכמת הצדדים סבורני כי יש לדחות את הערעור בכל הנוגע להתערבות ברכיב הפסילה.

אכן המדובר באירוע שאיננו קל, אם כי לא נמצא ברף העליון של עבירות סיכון. גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער מצביע על התנהגות רצידיביסטית של זלזול בחוק ובשלום הציבור. המדובר בעבירות רבות בטיחותיות, אי ציות לתמרורים נהיגה במהירות מופרזת וכדומה.

עבר שכזה, איננו מאפשר התחשבות יתרה במערער. דומני, כי הסכמת התביעה ללכת לקראתו הן ברכיב המאסר המותנה והן בהפחתת הקנס, יש בה כדי לאזן נכונה ולהתחשב במערער ואין מקום להתערבות מעבר לכך. גם נסיבותיו האישיות אינן חריגות ולא מצדיקות התערבות.

מקובלת עלי ההסכמה לביטול רכיב המאסר המותנה. אמנם, לבית המשפט סמכות ושיקול דעת להטיל כל ענישה אשר הוא מוצא לנכון להטילה, ואולם מקובל כי לא תוטל ענישה שלא נתבקשה על ידי התביעה. במקרה זה, ניתן לקבל את ההסכמה ולבטל את עונש המאסר המותנה. גם עונש הקנס שהוטל איננו קל, ודומני כי ראויה הסכמת התביעה להתערב בו.

אשר על כן, הערעור מתקבל כדלקמן:

1.עונש המאסר המותנה יבוטל.

2.הקנס שעל המערער לשלם יעמוד על 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

3.יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

4.על המערער לשלם את יתרת הקנס ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 14.9.2010. השוברים שמצויים בידו מבוטלים ויוצאו שוברים חדשים.

5.על המערער להפקיד רישיונו עד ליום 16.9.2010 במזכירות בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.